שולחן שישי ,כבוד מבוגרים

שלום רב , אציין תחילה כי הנני נמנה בקרב מאגר התורמים לארגון מבורך זה ,הידברות . אני מציין זאת כי אני כמעת אף פעם לא פונה בשאלה אבל נתקלתי במקרה ביום שישי האחרון אשר הפכתי וחיפתי מקורות רשמיים לכך ולא מצאתי . לכן אני בא אליכם . אז ככה , בכל יום שישי בערב פעם בשבועיים כאשר אחיי הגדולים מגיעים לבית הוריי ( אני פשוט עדיין רווק) אני דואג לסדר את השולחן ולערוך אותו לכבוד השבת . אני משתדל לקנות מצרכים יקרים לכבוד עונג שבת כאלו שהורים מתקשים לרכוש . אני עורך את השולחן לכולם באופן שווה ,כוס יין מכובדת סכום נאה ,צלחת נקייה ומפית ככל שיש . אני מעטר את השולחן בפרחים וממש משתדל ששולחן שבת יראה למעמדו הראוי . יין כמובן ככל שמאפשר לי הכיס וחלות מכובדות . לאחריי הגדולים יש ילדים קטנים שיהיו בריאים ואני עורך גם להם . בילדותי כשהייתי ילד קטן היו מבקשים ממני לשבת עם הקטנים והגדולים יושבים עם הגדולים . תמיד חיכיתי להיות גדול ולשבת עם הגדולים , כיום אני בן 28 ובמשך 5 שנים האחרונות אני לא מוצא סידור קבוע ופתרון לנושא . השאלה היא כזאת , האם בראש השולחן יושבים המבוגרים הוא הקטנים ? אבי המבוגר שיזכה לחיים ושנים ארוכות וטובות יושב בראש השולחן , מצדדיו שני אחיי הגדולים הנשואים , לאחריהם 2 נשותיהם , ואז אני ואחי הקטן , אימי ואחי הקטן בסוף השולחן בראש הסופי . לא מכבר הילדים מהווים עבורי אתגר בסדר עריכת השולחן ואני תמיד עורך להם מקום ,לפני שני הלכתי לתל אביב וקניתי שולחן מיוחד לכבוד שבת שיספיק לכל הסועדים , כזה בלי רגלים פינתיות אלא רגלי A כדי שאף סועד לא ירגיש בחוסר נוחות . ביום שישי האחרון החל וויכוח סוער ביני לבין אחי הבכור אשר דרש להושיב את בנו בן 6 שיהיה בריא לידו , הדבר גרר תגובת שרשרת שהרי כל סועד צריך כעת לזוז כיסא אחד . הוויכוח החל לאחר הקידוש לצערי הרב , אך פשוט לא יכולתי שלא להגיב . תלונתי לאחי הגדול הייתה שהוא אינו מחנך את בנו לערך "מפני שיבה תקום " שהרי ילד קטן לומד שמבוגרים יושבים בצדדים והוא בראש השולחן . התקוממתי בתרעומת שהרי לא מתקבל על הדעת שלי שאני בן 28 צריך לשבת עם ילדים קטנים . אציין כי יש עוד ילדים בני 5-6 שישבו באותה ארוחה באיזור הילדים ואיתם פחות הייתה בעיה . אך עדיין השאלה שעומדת לפניי היא האם צריך לכפות בדרישה על קטנים לשבת ליד קטנים ומבוגרים ליד מבוגרים ? האם ערך מפני שיבה תקום הינו ערך רלוונטי לסוגייה הזו ? מה המשמעות החינוכית התת הכרתית שאנו מסבים לילד בעת התנהגות כזו ? - הוויכוח נידון במשך דקות ארוכות , אני אמרתי שלא יתכן שלא יכבדו אותי במקום מכובד , הרגשתי לאחר מכן שאני רודף כבוד וזה לא אופייני לי ,יחד עם זאת הרגשתי שאכן ישנה כאן שאלה הלכתית שעומדת על הפרק ,האם כאב לעתיד עליי להנהיג את ביתי בצורה של היררכיה ונתינת כבוד למבוגר או שזה פשוט לא משנה . אימי יושבת במקום הקבוע שלה מזה שנים ואין לה בעיה , 2 אחיי הגדולים גם הם יושבים במקומותיהם הקבועים , הסיפור הוא בין נשותיהם וילדיהם מולי ואל מול אחי הקטן ממני בשנה . אנחנו משתדלים בכל ארוחה לא ליצור תרעומת ולהחליק את זה , כי הרי הילדים אוכלים מהר וקמים מהר ואז מצטמצמים , אבל לא יכולתי יותר כשראיתי לנגד עיניי את השאלות הפתוחות הללו , מה המסר עלינו מוטל להעביר , והאם יש בכלל כזה מסר , מה הילד למד מבחינה תת הכרתית כלפי רצונותיו שלו , שהרי אם לא יקבל הוא יצעק ולמען השקט והסדר ילדים יקבלו הכל רק שיהיו בשקט . והאם יש בהלכה היררכיה או מוסר מסוים כלפי סדר הישבה בשולחן . לאחר תום הוויכוח ישבתי במקום , אבי עבר מקום לאמצע השולחן , בהתחלה הוא ביקש ממני לעזוב את הארוחה אבל נשארתי כדי לא ליצור "קרח וכעס באוויר " כמה דקות לאחר מכן הנושא חלף ללא פתרון ועם השאלות הללו פתוחות . נשארנו לבסוף אני ואחי הגדול מולו הייתי בוויכוח , התפללנו ברכת המזון לחצנו ידיים והשלמנו למען השבת והסדר הטוב . אני באמת צריך הדרכה בשאלה הזו מן התורה . מה המסורת היהודית דורשת ממני ? חשוב לי לקיים את דרישת ההלכה כי אני נמצא בין חינוך ילדים וכבוד מבוגרים לבין "רדיפת כבוד אישי " לפחות כך הצטיירתי . ותודה רבה לכם על הזמן היקר .שבוע מקסים