"משכב זכר" וכיוצא בזה.

בימינו יש את כל המצעד גאווה ובעלי משכב זכר ונשים מסוללות, וכאלו שעושים לא עלינו "שינוי מין", לי אישית זה מאוד מפריע ואפילו שמתי לב שמבין כל הלאוים אלו הלאוי השנואים עלי והכי קשים לקבלה אפילו יותר מאלו שלא שומרים שבת ורק בגלל "מצעד הגאווה" עצם הלגטימציה לחטא ולדרך הפוכה מהתורה. מצד אחד אני אני מצווה על "ואהבת לרעך כמוך", אבל אני לא מסוגל לשבת עם אנשים מהסוג הזה או לפתח שיחה. אני כמובן לא מעליב או מקלל אותם חלילה, אך מעדיף לא להתקרב ואף אם יש "שיחה קצרה" אני מבהיר בה שההלכה לא מקבלת זאת. עכשיו האם אני במעשים האלו אני עובר על "לא תשנא את אחיך בלבבך"? כי אני לא עושה זאת מתוך שנאה, אלא מתוך כאב של פגיעה בדרך הישרה שה' הנהיג?