האם מותר לצחצח שיניים בשבת במברשת סיליקון שמכון צומ"ת הוציאו

לכבוד השואל, 

את זה מצאתי בנוגע לצדדי היתר או איסור שבדבר [ונמצא שאע"פ שאין במברשת שבת משום ממרח (כשמשתמש במי-פה) וגם לא משום סחיטה, מ"מ אפשר לדון עליו מצד הטעמים הבאים]:

"ביחס להוצאת דם בעת צחצוח השיניים, יש לחלק בין אדם שבדרך כלל יורד ממנו דם בעת צחצוח השיניים (למשל מחמת דלקת חניכיים), שזהו פסיק רישא דלא ניחא ליה ואסור מדרבנן; לבין אדם רגיל שלא בכל פעם יוצא דם ומותר לו לצחצח.

כך הכריע בשו"ת שרידי-אש (ב,כח) והרב עובדיה יוסף שליט"א בשו"ת יביע אומר (ד,ל)."

"כבר בקצות-השולחן (שם) כתב שאין בזה רפואה אלא מנהג כל אדם." - וזהו צד להיתר.

"בקצות-השולחן רצה לאסור את הצחצוח במברשת מדין עובדין דחול, בדומה לאיסור ניעור בגד עם מברשת. אחרי בקשת המחילה, אין דמיון בין שני הדינים מפני שצחצוח הינו דבר יום ביומו ואין בזה משום עובדין דחול.

וביביע-אומר האריך בעוד טענות נצחות לדחות את קצות-השולחן."

"יש מן האחרונים שרצו לאסור את ניקוי המברשת על ידי שטיפה במים מכיוון שזו הכנה מקודש לחול. גם על כך יש לחלוק, אחרי בקשת המחילה, כי ניקוי המברשת היא גם עניין הגייני שהוא חלק מכבוד השבת."

"בספר שמירת-שבת-כהלכתה כתב שנוהגים שלא לצחצח את השניים בשבת."

[הנ"ל נלקח מאתר: http://www.zomet.org.il/?CategoryID=160&ArticleID=5547]

והיוצא מכל הנ"ל, דלספרדים יתכן איסור רק מצד מי שבדרך כלל יורד דם מחניכיו בעת הצחצוח או משום הכנה. ובאם שיקול הדעת של הרב הפוסק נוטה שאין בזה משום הכנה אז מותר גם לנקות את המברשת אח"כ, וגם מותר למי שאין חניכיו מורידים דם בדרך כלל, להשתמש במברשת הנ"ל לשבת.

ולאשכנזים תהיה ההיתר עדיין תלוי, באם הוא נמצא במקום שנתקבל המנהג שנזכר בספר שמירת שבת כהלכתה. 

בברכה, 

רב נחום