לקיחת אחריות

לכבוד השואל, 

על פי השקפה, מה שבן אדם סבל מבחוץ שלא באשמתו, נחשבת כחלק מן ההשגחה המיוחדת דוקא לנשמתו. 

כפי שנזכר בספר "דרך השם" לרמח"ל ז"ל, יכול להיות הרבה פרטי סיבות למה שמזמינים דבר כזה לנשמה, ומתוכם: כפרה על מה שהנשמה עשתה בגלגול קודם (חלק ב', פרק ג', אות י') ; כדי להרבות שכרו של הנשמה על ידי נסיון הזה; כדי לזכות לדור על ידי שהנשמה  תעמוד בנסיון זה (שם סוף אות ח'). 

אבל לא נוכל לדעת בתוך עולם הזה את הסיבה הפרטיות אלא למי שנגלו לו סודות שמים (שם חלק ב', פרק ב', סוף אות ד'); ואנו אין בידינו אלא ללמוד את הכללים - מה שיתכן בדרך כללי להיות סיבה לאותה השגחה  - וכמו שמבואר שם, ולשמור את החיוב שלנו על פי תורה ומצוות בכל מצב ומצב. 

ועל ידי זה שאדם שומר את חיובו על פי תורה בכל מצבי חייו, נדע בודאי שהאדם הזה מתקן וזוכה למה שהוא צריך לזכות אליו, בחייו שבעולם הזה. 

בברכה, 

רב נחום