אמונה
אמונה במצוות
- ב' אייר התשע"ה
שאלה
שלום הרב, אני בעלת תשובה כבר הרבה שנים ורציתי לשאול שאלה שמציקה לי הרבה זמן בנוגע לאמונה. כשאני יושבת עם עצמי לבד ושואלת את עצמי בכנות אם אני מאמינה באמונה שלמה שיש אלוקים - התשובה היא כן. אין לי ספק בכך - זה וודאי אצלי. ואם הוא נתן את התורה - גם בזה אני מאמינה, אבל כל הזמן יש לי ספקות בנוגע לאורח החיים הדתי. אני מקפידה לא לברור בשבת, אבל שואלת את עצמי למה זה מעניין את אלוקים - שלא אברור בשבת. כל ההוראות הקטנות והדקדקניות האלה לא מובנות לי. קשה לי להבין במה זה תורם לי - לא לחתוך נייר טואלט בשבת, לא לשמוע מוסיקה בספירת העומר, לאכול מצות בפסח. מה כ"כ חמור בלאכול חמץ? ואם יש עניין לאכול מצה אפשר לעשות זאת יחד עם החמץ, למה צריך להשמיד אותו? כמובן הקפדתי על כל ההלכות, אבל לא הבנתי למה אני עושה את זה. חשוב לי לציין שיש הלכות שאני כן מבינה את החשיבות שלהן, כמו למשל הלכות צניעות, שם ברור לי הנזק. ואני גם שואלת את עצמי - מה ההבדל בין שומרי המצוות לאלו שאינם כאלה? אודה מאד לתשובתך, כי אני מרגישה שאני חיה במעין פיצול, וגם מטריד אותי שיש לי כאלה ספקות בתורה ובמצוות. אני מתביישת, בעיקר מבורא עולם, ורוצה להאמין בכל הלב שיש חשיבות לשמירת המצוות בדקדוק, אבל זה לא קורה, ואני לא מבינה למה...
תשובה
בס"ד
שלום וברכה,
שלום וברכה,
אלוקים ברא אותך ומלווה אותך כל חייך, והוא ודאי מתעניין בך ובכל מה שאת עושה, כל מחשבה, כל דיבור וכל מעשה. ה' נתן לך יצר טוב ויצר רע, ואת הבחירה בין טוב לרע. כל מצווה מקרבת אותנו לבורא עולם כי היא דורשת מאיתנו להקריב את רצוננו האישי עבורו יתברך. ולכן כל מצווה מקרבת אותנו אליו.
אך ודאי שנכון וחשוב להכיר גם את טעמי המצוות, והדעות הנכונות שהן מקנות לנו, בכדי להתחבר לרצון הבורא. ויתירה מזו, כדאי וראוי לכוון בכל מצווה שאנו עושים - שאנו עושים זאת עבור בורא עולם. להקדים מחשבה לכל מצווה שאנו עושים.
אנו לא חותכים נייר בשבת - כי החיתוך נאסר בשבת, וזאת מכיוון שה' רוצה שנכין את כל צרכינו מראש לפני השבת. רעיון חשוב זה מכין אותנו לקראת השבת, ומזכיר לנו את חשיבות יום השבת, שהוא יום מיוחד שבו הכל כבר מוכן ומזומן עבורנו, והוא גם תזכיר לעולם הבא, שאנו מכינים את כל מעשינו בעולם הזה, כדי שנגיע מוכנים ומזומנים לעולם הבא, כפי שאמרו חז"ל, שכל הטורח בערב שבת, זוכה לאכול בשבת. ודבר זה נחרט במחשבתנו גם אם איננו מודעים לכך.
כמו כן, את לא בוררת בשבת - שימי לב שאפילו דבר פשוט זה יכול להזכיר לך עד כמה כל דבר קטן חשוב ויקר בעיני אלוקים, ואפילו מצווה קטנה ומחשבה קטנה ומעשה קטן. שכל מעשיך בשבת מכוונים לבורא עולם, ואפילו הדרך שבה את אוכלת את מזונך! הביטי וראה כיצד הקב"ה מלווה אותך ביום השבת אפילו בפרטים הקטנים ביותר.
את לא שומעת מוזיקה בספירת העומר, ובכך מראה את צערך על 24 אלף תלמידי חכמים שנאבדו מעם ישראל, ואת החשיבות של אהבת חינם. ובזכות אהבתך לתלמידי חכמים והתורה הקדושה, יתקבע בנפשך חשיבות התורה ועם ישראל, ותזכי להתקרב לה' בזכות הקרבתך זו.
איסור אכילת חמץ מזכיר לנו את חשיבות יציאת מצרים, כי ממתי אדם יקריב את לחמו במשך שבוע ימים - אם לא עבור דבר חשוב ביותר? איסור זה גם מקרב אותנו 3300 שנה לאחור לאבותינו שאכלו מצות ביציאתם ממצרים, זהו דבר שמאחד את כל בני עמנו במשך שבוע שלם בשנה, שבו היהודים בכל מקום מקפידים על אותו איסור מדהים ולא רגיל - שכל כולו אות זיכרון ליציאת מצרים. ובנוסף לכך גם מזכיר לנו שהחיים אינם הפקר, ושכל מאכלינו נתון ביד ה', וה' הוא הקובע את אוכלנו, וממנו מגיע הכל.
הבערת החמץ נועדה להראות את החשיבות והחומרה שאנו מקנים לאיסור החמץ שאסר ה' במשך שבוע בשנה. כי אם שופט אנושי היה דורש מאיתנו להוציא חמץ מבתינו, היינו בסך הכל זורקים אותו לפח כבדרך אגב, אך כאשר מלך מלכי המלכים דורש מאיתנו לבטל את החמץ מעירנו, הרי שנשרוף את החמץ בחוצות העיקר, להראות את חשיבות מצוותו של המלך. וכל הרואה בעירת חמץ יודע ומרגיש בלבו: זוהי מצוותו של מלך, ולא מצוותו של אדם. ויתירה מזו היא מקנה בלבנו את חשיבות המצווה, ואת החומרה האדירה שבאכילת חמץ, כי רק כאשר עינינו רואות משהו נשרף - אנו מבינים עד כמה חמור להוציא אותו מבתינו ולא לאוכלו.
אני ממליץ לך בחום ללמוד את "ספר החינוך" שמבאר את טעמי המצוות, ובטוחני שתוכלי למצוא את ספר החינוך המבואר, ותהני לקרוא בו.
אדם ששומר מצוות, מנהל את כל חייו לפי הציווי של בורא עולם, ומקריב למענו - ובזכות זה מתקרב אליו עוד ועוד. אך מי שאינו שומר מצוות, חי את חייו לפי טבעו ורצונו, ואינו זוכה להתקרב במעשיו לבורא עולם.
המצוות מקנות לנו קירבה לבורא עולם בין אם אנו מבינים את טעמן ובין אם לא. כי המצוות פונות לתת-מודע שלנו, ומחנכות אותנו בנפש, ועל ידי כך מקרבות אותנו לבורא עולם.
איסור הנידה לדוגמה מקרב בין בעל לאשתו, ויוצר ביניהם חיבור ואהבה אדירים, שמשמרים זוגיות טהורה אף בגיל זיקנה. אך גם גבר ואשה שאינם יודעים את התועלת הגלומה באיסור הנידה, ושחושבים לעצמם שזוהי מצווה קשה ומעיקה ואינם יודעים את משמעותה, מכל מקום עדיין יהנו מפירותיה של מצווה זו, ומבלי להבחין בכך יזכו לחיבור והאהבה האדירים שמקנה איסור הנידה.
כשאת שומרת את השבת, ומדקדקת באיסורים השונים, את מועילה לנפשך גם מבלי לדעת במה. אך התועלת היא פנימית, והיא מקנה לך דעות נכונות וקירבה לבורא. כי הבורא יתברך הוא שציווה את המצוות הללו, והן הוראות היצרן של הנשמה.
בבקשה חפשי בגוגל את המילים "שיחה גורלית". חשוב מאוד שתקראי חוברת זו מתחילה ועד סוף.
שלך בברכה,
דניאל בלס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il