משפחה

לכבוד השואלת, 

טוב הדבר שאת רוצה לפתח את ההתקרבות שלך למסורת של היהדות. כמו כן טוב הדבר שאת רוצה לכבד את החינוך שקבלת ולא לזלזל בו. 

אולם, לדאוונינו, החינוך המיוסד על למידת רק אהבה וכבוד למסורת, היא לקויה בזה שאינה רואה במסורת צורת חיים שלמה.

בחינוך כזה מתיחסים למסורת כ"דבר טוב" שיכול להעשיר את חיי האדם - אם ירצה ויבחר בו. אין החינוך הזה מיוסד על המבט שהמסורת היא בעצם צורת חיים מקיפה לכל חיי האדם, ואינה רק "תוספת" להעשיר את חיי האדם למי שיבחר בו. 

~~~

כי לאמיתו של דבר, המסורת של היהדות התחילה כבר מזמן נתינת התורה בהר סיני ["משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע (פרקי אבות א' -א')], והיא בעצם סדרה אלוקית של חוקים ומשפטים, המורים לאדם בכל הדורות האיך להגיע בחייו לנקודת הממוצע והטוב, מתוך כל מצב שבעולם. 

וכן היה ידוע בכל דורות היהדות מאז מסירת התורה, שמשפטי התורה הם סדר חיים כוללים ומקיפים, ושאין האדם מגיע לשלימותו רק כשמנסה לשמור את כל כולו דהיינו את כל החוקים והמשפטים המסורים לנו מדור דור - וכאשר עושה כן, אז הוא מתחיל להבין בעצמו את הצדק שבהם. ולכן המסורה היהודית שנמסרה מדור דור, תמיד כללה באופן מקיפה את כל חוקי התורה ביחד.

אמנם כשהגיע התפשטות תנועת ההשכלה לפני כמאתיים שנה, נסחבו לאט לאט הרבה נשמות יהודיות לחשוב, שאפשר להשיג את האושר שבחיי היהדות גם דרך שמירה של חלק מאותם חוקים אלוקיים; ומאותם השנים התחיל המושג של מסורה אשר כללה רק חלק ממשפטי התורה, עד שבהגיע לימינו, נתמעטה ה"מסורה" הזו כל כך (כגון אצל כת הריפורמים) עד שמציגים לדור הצעיר את ה"מסורה" באופן אשר כמעט שאין בה חיוב כלל לשמור על המשפטים שהיו מקובלים ונשמרים בכל הדורות. ומציגים את מסורת החוקים והמשפטים האלוקיים כאלו שכל תועלתם אינם אלא לצורך האדם - אם ירצה לבחור את זה לעצמו לצורך העשרת חייו. ומתוך אותו מבט נתייסדה סדר החינוך לדת גם במדינת ישראל.

~~~

ונמצא לפי כל הנז"ל, אשר הכיבוד לחינוך שקבלת - שראוי להתחשב קצת ולכבד את  ה"מסורה" - היא בעצם אי-כיבוד למסורה עצמה.

כי אלו שהתחילו לחנך מלכתחילה שיש להראות כבוד ל"מסורה", באו מתוך ההנחה שה"מסורה" היא תוספת יפה של מנהגים שאינם מוכרחים לחיים - כי אותם מחנכים הושפעו מן התנועת ההשכלה וכנזכר; כאשר באמת ה"מסורה של הדת היהודית" הינה הגדרת צורת חיים מקיפה המוכרחת בכדי לחיות חיים של יהודי אשר יחזיק לאורך כל הדורות.

גם להורים של אותם מחנכים ראשונים שראו את המסורה רק כתוספת לחיים, היתה המסורה שלהם כמו בכל הדורות, דהיינו, שהיתה המסורה הצעה של חוקים ומשפטים מקיפים בשביל כל החיים. ונמצא שאותם מחנכים ראשונים שהושפעו מתנועת ההשכלה, הם אלו ששינו ולא כיבדו את המסורת שמסרו להם אבותיהם, ולהתייחס אליה כצורת חיים מקיפה. אם כן, כאשר אדם כיום מתחבר שוב למסורה בצורתה המקורית, ובכל זאת נמנע מלקיימו כצורת חיים מקיפה מתוך כיבוד לדרך שחונך בו, הרי הוא בעצם מחזק את האי-כיבוד של המחיחותנכים הראשונים למסורת של כל הדורות! 

~~~

וכל זה היה שייך לומר גם בזמן הדור הראשון או השני אחרי תנועת ההשכלה והחינוך ה"חדש" שהנהיגו. אבל כל שכן הוא, כאשר אנחנו אוחזים כיום בערך מאתיים שנה לאחר התחלת תנועת ההשכלה, אשר עכשיו כבר מוכח הדבר לעיני כל, שהדרך הזה של ה"חינוך החדש" בדרך המשכילים, לא הצליחה כלל להחזיק את המסורת בלבם של הדור הצעיר עד שיחזיק קיום הדת כעבור הדורות.  להיפך, עתה כולם רואים בחוש, שאלו שדלגו בשיטת ההשכלה, נעשו ילדיהם יותר ויותר מנותקים מיסודות הדת היהודית, וכהיום רוב רובם של אותם יוצאי תנועת ההשכלה כמעט והתבוללו לגמרי דרך נישואיהם וצורת חייהם הדומה לשל אומות העולם. 

ואע"פ שכל אחד שרוצה לראות את זה, כן יכול לראות את זה היום, אם רק יתבונן קצת בהיסטוריה ובעובדות, אמנם עדיין ישנם כאלו שמאמינים עדיין שנתינת חשיבות גרידא למסורה, יספיק בשביל למסור את היסודות הלאה לילדיהם; אשר אולי דרך כזה יספיק לילדים יחידים, אבל בתמונה הגדולה נתברר כבר הדבר לעיני כל, שאין זה מספיק בשביל למסור הלאה את המסורה לדורות הבאים כנגד כל המשיכות והזרמים שנחשפים לדור הצעיר בעולם כיום.  ואולי הם שעדיין חושבים כך, פשוט לא חקרו ולא ביררו את העובדות המוכיחות.

~~~ 

ועל כל פנים, אפילו אם אי אפשר להכריח שום בן אדם שיסתכל בעובדות אם אינו רוצה לראות אותם, אבל היחיד שכן נעשה מודע לעובדות, והוא אינו רוצה לשקר לעצמו, אז הוא צריך לנהוג כפי מה שבאמת נתברר לו, ולא להסחב אחרי תרבות שנוסדה לכתחילה כשינוי ממה שהיה מסור מקודם דור דור, וכיום בוחרים להתעלם מן העובדות, אפילו כאשר התוצאות כבר הוכיח את עצמן. 

לכן כדי לענות על שאלתך, הייתי אומר שנכון הדבר שאת צריכה לכבד את ההערכה שחינכו אותך בה:  להעריך את עניני המסורת; ומאידך, אי אפשר לכבד את החלק מן החינוך שקבלת אשר דוגל שיש לך למעט את קישורך בפועל לשמירת המסורה המקורית המקיפה, כי אין אותו חלק של החינוך מדגים לך את חשיבות הכבוד למסורת אלא להיפך, זה מחנך אותך לאי-כיבוד של המסורת המקורית. 

ולכן, אע"פ שרצונך היא שלא לזלזל בחינוך שקבלת וזה נכון, אבל באותה מידה את רוצה שבעלי החינוך בעצמם לא יזלזלו בחינוך שהם קיבלו בתחילה. ולכן אם את בוחרת להתחזק בשמירת המסורת המקורית, אין זה מראה זלזול לחינוך שקבלת אלא לאותו חלק שבאותו חינוך שנתערב בו הזלזול; אבל לחלק הטוב שבחינוך שלך, אין את מתיהרת לזלזל בה חלילה. 

וכמו כן לגבי הורייך ואחיותך, אם הם בוחרים שלא לברר מהי באמת המסורת שהיתה קיימת בכל הדורות והמסורת שבאמת עובדת כראוי כדי למסור הלאה לדורות הבאים את אמונת היהדות, אז הרי זה בחירתם, ואת חייבת עדיין לכבד אותם; אבל אם בחירתם גורמת פער כזו בבית עד שזה מונע אותך מלבחור את בחירתך להתמסר יותר למסורה המקורית, אז הרי בזה את מקריבה את הכיבוד האמיתי למסורה שאת מרגישה בקרבך, בכדי לכבד בחירת אחרים שיסודתו בטעות ובהתעלמות מן המציאות. 

ורצון השם הוא, שכל אחד יבחר לעצמו ויעשה מה שהוא מבין שהוא ראוי באמת, ולא יקריב את זכות נקודת הראייה שלו בשביל הבחירה של אחרים. 

ויהי רצון שהקב"ה יתן לך את הכח להיות עמיד בבחירתך שנעשה לפי הבנתך, ולגבי המשפחה כמובן שצריך לעשות הכל בדרך נעים ובנעימות כדי למעט את הפער וכדי להגדיל את ההבנה ההדדית מאחד לשני, ולהסביר להם את כל הנ"ל באופן מתון ונוח, ולא לגרום עקב בחירתך לידי רוחות סוערות בבית ח"ו.

בברכה, 

רב נחום