פיתוח האישיות

את הדחיינות יש למגר באופן גורף, מבלי להשאיר לה מדרס רגל. כשאנחנו מאפשרים לדחיינות לחדור אל חיינו – קשה מאוד לעצור אותה

איך עושים את זה? איך ניתן לגרום על כל מעשה שנראה במו עינינו, שיראה כשחור, להפוך אותו ללבן? צפו בטיפ השבועי מאת הרב אליהו רבי

כמו בובה שמופעלת על ידי קפיץ שעד שהקפיץ אינו מתוח במקסימום – הבובה אינה יכולה לנוע, כך גם אותם אנשים: הם מתרגלים לפעול ביעילות רק כאשר הלחץ מגיע לשיאו

איזה הורים אתם? משגיחים צמוד? בטוחים? או שאתם לא נוכחים בחייו של הילד? ומה הנכון?

אותן סיבות שגרמו לו להימנע היום מלהתחיל את העבודה – לא תתפוגגנה מחר. אדרבה, מחר יהיה גרוע יותר בגלל שכעת הוא כבר 'מקצוען' המורגל בדחיינות

כאן מדובר בתפיסת עולם, בזווית ראיה, במודעות עצמית, ביכולת שלך לנהל את עצמך עם שיקול דעת מלא, ולא להיות מנוהל ע"י דפוסי חשיבה ותפיסות עולם שנרכשו ללא מודעות וללא שום ביקורת

לא תמיד מה שהחברה מחשיבה הם הדברים החשובים באמת. אם כך, מה כן מגדיר אותנו? צפו בסרטון המיוחד

במהלך הדרך היא רואה את בינה, אבל היא לא יודעת שכך קוראים לה, כי היא לא מכירה אותה. היא לא יודעת עליה שום דבר. היא רואה את בינה מחכה להסעה עם הילד שלה. הילד יושב על כסא גלגלים

מה קורה אם באמת אתה מאמין שהקדוש ברוך הוא זה שמנהל את הכל? מה קורה אם אתה מאמין שאף אחד לא יכול לגעת במה שנועד לך? צפו במסר השבועי מאת הרב אליהו רבי

אדם מאחר לתפילה פעם אחת משום שהוא דוחה את הקימה בבוקר. הוא מבטיח לעצמו שזו הפעם האחרונה ושמחר יקום מיד בזמן ויגיע מעשרה הראשונים לבית הכנסת, אבל בפועל, מה שקורה הוא שאותו אדם מתרגל לאחר

בכל עת שאדם בוטח בה' אלוקיו מובטח הוא כי לא יבוש, על אחת כמה וכמה אמורים הדברים כאשר אדם בוטח בה' שיסייע לו לעבודת ה' מתוך ישוב הדעת

כשאני בבית אני מרשה לעצמי להגיד מה שאני רוצה בלי לחשוב "מה יגידו". כשאני בבית אני ספונטנית יותר ומתביישת פחות. בבית אני לא מסתירה כשאני כועסת, ולא מסתירה כשאני מתעצבנת