פיתוח האישיות

אם אנו רוצים להימנע ממצבים בהם יצר ההרס העצמי יחריב כל חלקה טובה בחיינו, עלינו להרגיל את עצמנו לפעול רציונלית, מתוך מחשבה תחילה, מתוך שליטה בדחפים האימפולסיביים שלנו

תופעה זו מוכרת בקרב מרגלים. כאשר מרגל שוהה בסביבה מסוימת, מתחבר לאנשים שסביבו, ונטמע בחברה בה הוא חי תחת זהות שאולה – הוא מתחיל לחוש הזדהות עם האנשים שנגדם הוא מרגל

פעם שאלו עני אחד: "מה היית עושה אילו היית רוטשילד?". הוא השיב בתום והסביר: "הייתי דואג לכך שכל המבנים בעיירה יהיו בני קומה אחת, בכדי שלא אצטרך לטפס במדרגות כשאני מקבץ נדבות!"...

האדם מרגיש מצד אחד סיפוק רב ושביעות רצון, אולם מאידך – מתעורר בתוכו מתח: מה יהיה אם הוא לא יצליח לשמור על ההישג הזה? מה יקרה אם הוא לא יישאר בפסגה?

האם ידעתם שלאלירז שדה יש אחות לבקנית? בסרטון ל'כאן 11' היא חושפת מה זה נקרא להיות לבקנית, מדוע תחנות האוטובוס והרכבת מסכנות את חייהם של הלבקנים ואיפה יש גטו ללבקנים בלבד

הכלי הזה יכול לעבוד מצוין בחרדות מסוגים שונים, וגם בתחום הפרפקציוניזם – שמהוה למעשה סוג של חרדה מפני חוסר השלמות

הרחבת המידע וצמצום השלמות הן דרכים נוספות להקלה על הפרפקציוניסט. אבל מה קורה במבחן המציאות?

המטרה הראשונה שלנו תהיה, לעזור לפרפקציוניסט להביט על המציאות במבט רחב יותר שמכיר במגוון האופציות, ולהשתחרר מהקיבוע המחשבתי שגורם לו לתפוס את המציאות בצורה מסוימת דווקא

ככל שהאדם יפנים יותר ויותר את היכולות שלו, יכיר בחוזקות שלו, ויאמין ביכולתו להצליח – כך הוא יוכל לקבל החלטות בביטחון רב יותר, מתוך אמון מלא בכך שההחלטות הללו עשויות להביא אותו למקום טוב יותר

ריבוי העצות מחדד את חוסר הבהירות, ומוביל לחוסר אונים מוחלט. אז מה בכל זאת עושים? איך מתמודדים עם החלטות הדורשות התחשבות במגוון רחב ביותר של צדדים מזוויות שונות?

בעולם ה-NLP, אנחנו עושים שיחה עם הלא מודע בעזרת מראות, צלילים, תחושות, דמיון וזיכרונות, באמצעות מצב הרגשי-נפשי הנקרא טראנס, באמצעותו אפשר לגשת את תת המודע ולשחרר חרדות. ואיך כל זה קשור לאלברט איינשטיין?

יש לשמור על איזון נכון: מחד – להקדיש את מלא הכוחות בכדי להתקדם לאור ההחלטה שהתקבלה, אולם מאידך – מפעם בפעם לשוב ולבחון האם ההחלטה שהתקבלה בשעתו עדיין משרתת אותנו