מפתחות לחיים

מה עושה הניגון לרגש של האדם? ולמה חשוב להתמקד בדברים חיוביים?

כאשר הכעס מתחיל להתעורר בלבך כלפי מישהו, הסר את מבטך ממנו. ככל שתביט בו יותר כך יגבר בך הכעס, בפרט אם הוא ממשיך במעשה המכעיס אותך

בניגוד לתחושה הרווחת אצל הכעסנים המטילים מורא על סביבתם, כי הנזק הנגרם כתוצאה מכעסם פוגע בעיקר באנשים שסביבם, האמת היא שהנפגע העיקרי מהכעס הוא הכועס עצמו

הכועס מאבד ממד מרכזי מנשמתו הרוחנית המקורית, ומפסיד הארות רוחניות שזכה להן לפני הכעס. ואפילו יתכן שיפסיד את זיווגו הטוב לו, בגלל כעס

3 גורמים אחרונים שעלולים לעכב את זיווגו של אדם. הדברים כתובים בלשון זכר ונכונים לבנים ולבנות במידה שווה

3 גורמים נוספים שעלולים לעכב את זיווגו של אדם. הדברים כתובים בלשון זכר ונכונים לבנים ולבנות במידה שווה

4 גורמים ראשונים שעלולים לעכב את זיווגו של אדם. הדברים כתובים בלשון זכר ונכונים לבנים ולבנות במידה שווה

מדוע בכיבוד הורים מוזכר קודם האב, ואילו במורא מן ההורים מוזכרת קודם האם?

יתבונן תמיד במחשבתו כיצד בידו לגרום להוריו נחת, ובמה יוכל לשמחם ולהסב להם קורת רוח

כשם שילד לומד ללכת דווקא על ידי הנפילות שנופל - משום שמתוך כך נזהר שלא לבצע פעולות שגויות ברגליו, כך הצדיק מתרומם ונבנה דווקא מתוך הנפילות שנופל בתחילה

ככל שהאדם מתעלה - כך העולם עצמו מתעלה עמו. ואילו כשאדם חוטא – הוא גורם קלקול רוחני וגשמי לעולם

המבין שהגוף אינו אלא מעטפת זמנית לאישיותו האמיתית של האדם, רואה בזקן בעל ניסיון החיים העשיר, את האדם המרומם יותר ממנו, והוא מכבד את אישיותו הנבונה

לכל מעשה שהאדם עושה ולכל דיבור שמדבר, ואפילו לכל מחשבת מצוה או עבירה שחושב ומהרהר בה, ישנה השפעה על עצמו ועל סביבתו ואפילו על העולמות הרוחניים העליונים

כל אדם נברא שונה במראהו מהאחרים, כדי שיזכור תמיד כי יש לו ייחודיות וייעוד מסוים שאיש בעולם לא יוכל לעשותו במקומו

שהמכבד את הבריות נעשה אהוב ומוערך אצל כולם, עד שכל מכיריו נוהגים בו כבוד מתוך הערכה כנה

אדם המפריז בהשתדלותו ומתאמץ בהגזמה כדי להשיג את מבוקשו, לא רק שאינו מועיל, אלא אף מזיק לעצמו

אך כיצד נדע מהי המסגרת הנכונה בכל הנאה, אשר לא כדאי ולא משתלם לחרוג ממנה? לשם כך ישנן 'הוראות יצרן' שהצלחתן מוכחת

לאיזה צבע אתם נמשכים במיוחד? מה זה אומר עליכם? מדוע עולם הצומח הוא ירוק? מדוע מומלץ ללבוש ביום הכיפורים בגדים לבנים? מה קרה כאשר הכניסו תלמידים בבית ספר לחדר הצבוע בכחול? הרב זמיר כהן בכתבה מרתקת וצבעונית במיוחד על השפעתם של הצבעים השונים בעולם על אישיותנו, על פי מקורות התורה ודברי חז"ל

חיי האדם המודרני רוויי לחצים ונוגדי טבע. הוא נולד אל שכונת קוביות בטון ונע בקופסאות מתכת. ניזון מהמצוי סביבו מבלי לבחון את איכותו הבריאותית ואומר את מה שנחשב. חייו מושתתים בדרך כלל על המוסכמות החברתיות הרווחות בסביבתו והוא מתקשה לבטא את נקודת האמת הפנימית שבו

אדם השואף להגיע לשלמות הראויה בתיקון מידותיו ועיצוב אישיותו כראוי, עומד לא פעם נבוך בשאלה מהי הדרך הטובה ביותר לטהרת הנשמה מכל משקעי העבר, מההרגלים ומהזכרונות שנחרתו בנפשו לאחר החוויות השליליות שחווה או שראה בשנות חייו

כל פרטי הבריאה נועדו לאפשר לנזר הבריאה, האדם, לבנות את עולמו הרוחני באמצעות קיום המצוות

"היה כדאי להקב"ה לברוא את העולם למשך ששת אלפים שנה כדי שיהודי יזכה לומר פעם אחת בלבד במשך זמן הבריאה 'ברוך הוא וברוך שמו'"

כשם שהמים מנקים את האדם, מטהרים אותו בטובלו בהם, מחיים את הכל בשתייתם ומקיימים את העולם, אף התורה כן. וכשם שהמים נמצאים בגופו של האדם בכל רגע ורגע ואם ינסה לחיות מבלי שיהיו מים בגופו אין לו קיום, כך נדרשת והכרחית היא התורה לאדם, ואם יפרוש ממנה, הרי הוא כפורש מן החיים

בפרקים שלפנינו נתבונן יחדיו בנפלאות ה "רגע של תורה". רגע שבכוחו להאיר את נשמת האדם, לקיים את הבריאה, ולהעניק שכר בל יתואר לאדם המשכיל להבין את גודל יקרת תורתו של הבורא ואת משמעות חלקיקו הקטן של הזמן

בבואנו לקבוע את מקום הלימודים של ילדינו, עלינו לזכור כי במקום זה ישהו ילדינו כחצי יום ויותר במשך שנים ארוכות(!). ובפרט שמדובר בשנים גורליות ביותר מבחינת עיצוב אישיותם, מצב בריאותם הנפשית והפיזית וקביעת רמת השכלתם

אחד מתחלואי הגישה החינוכית בזמנינו, היא ההקצנה הנתפסת אצל רבים בשאלה אם להעניש. יש הפוסלים כל סוג של ענישה ולעולם אינם תקיפים ביחסם לילדיהם לא במעשים ואף לא בדיבורים, גם כאשר הילד מגזים שוב ושוב בהתנהגותו השלילית. ויש האומרים: "ללא מכות הילד לא יתחנך". ולכן הם נוקטים בדרך זו כשיטה קבועה בחינוך

"תנו רבנן. קטן היודע לנענע, חייב בלולב. לשמור תפילין, אביו לוקח לו תפילין. יודע לדבר, אביו לומדו תורה וקריאת שמע. תורה מאי היא? ‘תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב´ קריאת שמע מאי היא? פסוק ראשון"

כדי להעביר מסר של רצינות, יש לעזוב לדקות ספורות את כל העניינים האחרים ולהתמקד בפעולה הנדרשת מהילדים

עיצוב דמותו הרוחנית של הילד, כלומר עולם הערכים שלו, שאיפותיו, אמונתו, מבטו על החיים וכו', מתבצע בעיקר באמצעות שיחות המחנך, הורה או מורה, עם הילד

בתלמוד מבואר כי בחינוך ילדים "תהא שמאל דוחה וימין מקרבת". כלומר, להשגת תוצאה חינוכית ניאותה, יש להשתמש גם בקירוב וגם במה שאצל הילד מתפרש כדחייה. אך על הדחייה להיות בחולשה (שמאל דוחה), ועל הקירוב בעוצמה (ימין מקרבת)