כתבות מגזין
והקב"ה הצילנו מידם: סיור בשדרות, לפני סיום המלחמה
"כשיתגלה גודל הנס הגדול שהיה כאן, עם ישראל יכריז על יום שמחה וששון, הודיה לה' יתברך על הצלת עשרות אלפי יהודים הגרים בדרום הארץ", אומר תושב שדרות ועורך "יום ליום", יצחק קקון
- שלום אביכזר / יום ליום
- ז' אב התשע"ד
את עורך עיתון "יום ליום", ר' יצחק קקון, אנו פוגשים ברחבה שליד ביתו. הוא נראה די מודאג, בתחילה לא היה מוכן לדבר הרבה, אבל רק אמר "כשעם ישראל ידע מה שקרה פה, יצאו כולם לרחובות וידרשו הקמת ועדת חקירה ממלכתית. היה פה כשל גדול יותר ממלחמת יום הכיפורים".
לאחר כשעה הבנו למה כוונתו, וכאחד שגר בשדרות וכאן ילדיו, יש לו באמת סיבה לדאגה. הרי ביתו שוכן מול השטח החקלאי שהקו הישיר שלו זה פאתי רצועת עזה, ומי יודע כמה מנהרות נחפרו בשטח הפתוח. "בשטח הזה", והוא מצביע ממרפסת ביתו על השטח, "נופלים המון טילים. כשאומרים כי הטיל נפל בשטח פתוח, בדרך כלל זה כאן. ואלו ניסים שאנו רואים מול העיניים שלנו כבר שלוש עשרה שנה".
אני כשכנו מנתיבות, קשה לי לחשוב איך ממשלות ישראל ישבו בשקט: עיר שלמה בת עשרות אלפי תושבים, ובהם אלפי ילדים, נמצאים תחת אש, ומתברר כי כל המבצעים ותת המבצעים שנעשו ברצועת עזה, הכול היה למראית עין בלבד. לא יותר.
היום, כשעם ישראל מתחיל להיחשף לגודל הסכנה ורוב ערי ישראל תחת אש עזה מעזה, ברור כי בזמן שאנו חשבנו כי הנה מיגרנו את הטילים מעזה, הם – המחבלים מהחמאס והג'יהאד האיסלמי - התחמשו יותר. והיום הטילים מדויקים, בעלי עוצמה, ואף מגיעים עד לחיפה. כישלון צורב.
נפילת רקטה בשדרות (צילום: פלאש 90)
"ביום שאחרי המלחמה כולם יבינו את הנס"
אנו מסתובבים בשדרות, ומוצאים תושבים מודאגים, ואפילו מודאגים מאוד. כל אחד חש כי היה פה נס גדול. "רק הקב"ה שמר וישמור עלינו", אומר לנו צ'רלי, תושב העיר. "אתה לא מבין מה עוצמת הסכנה שבמנהרות. מצאו כאן מסביב לשדרות מנהרות שנועדו לפגוע בנו ובילדינו. לך תדע מה הם תכננו. יש הרבה שמועות, ואפילו ראש הממשלה אמר בישיבת הממשלה כי היה פה נס גדול. אני לא רוצה לדעת את האמת, כי זה יפחיד אותי, אבל אני שומע חצאי דברים וזה מספק אותי".
כשאנו עוברים בין התושבים, התמונה הולכת ומצטיירת, ולמעשה אנו נזכרים במילים שאמר לנו עורך העיתון, והאסימון נפל: הייתה פה מזימה של המחבלים לפגוע בתושבי שדרות ועוטף עזה, ומי יודע אולי מעבר, גם לעירנו – נתיבות ואולי אף אשקלון ואופקים.
"אני האחרון שרוצה להכניס את תושבי שדרות לפאניקה", אומר לנו קקון כשאנו מציגים לו את המידע שבידינו, ונדמה כי הוא יודע הרבה יותר ממה ששמענו עד כה, ואכן כך אנו מבינים בין המילים שהוא אומר.
הוא מתנסח בזהירות, וגם מבקש לא לדבר על כל מה שאנו יודעים. "זה יכול להוציא את תושבי הדרום לרחובות, והממשלה תנהל את המלחמה מהבטן – תחת לחץ של העם הדורש למחוק את עזה, לא פחות. צריך לתת לראש הממשלה להחליט בטקטיקה נבונה, אבל אם הוא יפקיר את תושבי שדרות ועוטף עזה למנהרות התופת של החמאס, או אז, כפי שכתבתי ב'מאמר פותח' השבוע, ניקח את משפחתנו ונעלה לירושלים. לא נהיה מוכנים לגור בשדרות, ואנו לא נהיה היחידים. את זה יודע ביבי נתניהו היטב. אבל עכשיו בעת מלחמה, תנו לו לנהל את המערכה בשקט".
בכל אופן ביקשנו שיחשוף את האמת ויעשה לנו סדר: "אני יכול לחשוף", מסכים קקון לספר כשקולו רועד וזה, לדבריו, מתוך מה שכרגע איפשרו לו מהצנזורה לדבר: "אלפי מחבלים תכננו לצאת מהמנהרות בבת אחת בליל ראש השנה הקרוב. הם לא תכננו לאכול איתנו תפוח בדבש, הם תכננו לטבוח בילדינו ולקחת אותנו - ההורים כבני ערובה לתוך המנהרות, ואז לך תדמיין מה היה קורה פה. לא אפרט לגבי מיקומם המנהרות שעד כה נמצאו. הסיבה שהם תכננו את ראש השנה כי רוב חיילי צה"ל בחופשה, ועד שתגייס עשרות אלפי חיילים, הם כבר יבצעו את זממם ובמנהרות הם יחזיקו את בני הערובה".
אנו מבינים מקקון שרק השבוע הצנזורה איפשרה לספר רק את הכותרת של הנס, והוא נראה די מודאג ובצדק. "אני לא יכול להרחיב מעבר למה שמותר לפרסם, אבל אוכל לרמוז כי החמאס והג'יהאד האיסלמי, תכננו את המערכה הקשה הזאת כמו צבא מיומן, במשך שנים. לדעתי יכול היה להיות פה אירוע רודף אירוע מכל קצוות הארץ, ורק בחסדי ה' ניצלנו בנס גדול".
"נכון לרגע זה יש למעלה מארבע מאות וחמישים מנהרות הכוללים פירים ושרוולים. רוב המנהרות מצוידות בטכנולוגיה המתקדמת ביותר. נמצאו במנהרות גם מדי צה"ל. אמצעי לחימה קלים וכבדים, שמטרתם השתלטות על בתי התושבים פה בשדרות ובישובים שלאורך הגבול. נמצאו גם חומרי הרדמה ואזיקונים שנועדו לתפוס תושבים כבני ערובה.
"היה פה נס גדול. רק החמאס והג'יהאד יודעים איזה נס גדול היה לנו. הם, שתכננו הכול בקפידה שנים, כשהמודיעין והשב"כ נרדמו בשמירה, הם רואים עד כמה הקב"ה שומר ומגן עלינו. וזה מה שאנו חייבים לקחת איתנו, ואני אומר זאת כמי שאני ובני משפחתי היו מועמדים לחיסול על ידי מחבלי החמאס, השם ירחם. עם ישראל ולא רק אנו חייבים לאחר המלחמה בעזה, לקבוע יום ולהפוך אותו לחג, ממש כך, זהו יום שבו צריכים להודות ולהלל לה' יתברך שהציל אותנו מגזירה קשה ורעה. ואני אומר לכל יהודי הגר בארץ, דעו לכם, מזימתם הייתה לחסל לא רק אותנו תושבי הגבול. מזימתם הייתה לקום עלינו מצפון וממזרח. ואתם מתארים לעצמכם מה היו עושים במזרח ירושלים ברגע שכוח ההרתעה של ישראל היה קורס והיה פה אסון בסדר גודל שישראל לא ידעה מעולם. אני אומר את הדברים כדי לעורר את עם ישראל, כי גם אתם חייבים בהודיה לה' יתברך על הנס הגלוי הזה שהמנהרות נחשפו, ובזכות רחמיו הגדולים, נבלמה המזימה לכלותנו".
רקטה התפוצצה בבית בשדרות (צילום: פלאש 90)
החרדים בשדרות דואגים ללוחמים
אחרי מה שאנו שומעים ומבינים, אנו מצטרפים למ"מ ראש עיריית שדרות, הר' אורן מלכה, יו"ר ש"ס בעיר. בכיסו חבילת קמעים לחיילים. הקמע הוא תפילה מיוחדת שחיבר מרן רבינו הגדול זיע"א במלחמת לבנון השניה, ובימים הללו תנועת ש"ס בראשות הרב אריה דרעי הדפיסה אלפי קמעים כאלו, בגודל כרטיס ביקור, כדי שיהיה נוח לחיילים לשים את הקמע בכיס. מצד אחד התפילה ומהצד השני תמונתו של מרן זיע"א. ואכן הר' מלכה עובר מחייל לחייל ומחלק לו סל עם מצרכי מזון, ביגוד וסבונים, ספר תהילים והקמע.
החיילים מתלהבים, הם דורשים עוד קמעים לעצמם ולחבריהם, שממש כרגע נמצאים בקו החזית בשטח האויב. "אנחנו צריכים את ההגנה של מרן הרב עובדיה יוסף. תודה שהבאתם לנו. זה ישמור עלינו", אומר להר' מלכה אחד הקצינים.
עם הר' מלכה אנו יורדים לנקודות ההתכנסויות. הוא מוכר שם, בעיקר אצל המפקדים. מתברר כי הטלפון שלו מצלצל בכל שעות היום והלילה, וכל מה שמבקשים הלוחמים בחזית, הוא דואג להם. ולא סתם עוד מנת קרב. מתברר כי הר' מלכה מפעיל מתנדבות – תושבות שדרות – המכינות אוכל ביתי וחם לחיילים המגיעים להתרעננות בשטחי ההתכנסויות. והחיילים מודים ושמחים. מתברר כי לא רק לאוכל חם הוא דואג, גם למקלחות, ולצורך כך הוא דאג לפתוח בעבור החיילים בשעות היום את כל המקוואות.
מי שרואה את הציבור החרדי איך הוא מתגייס למען החיילים, מבין כי הציבור הזה, המתנדב כל השנה, בעיקר בהצלת חיים וחלילה להבדיל בזק"א, "הציבור הקדוש הזה", כפי שחוזרים ומדגישים בפנינו החיילים, "נמצאים פה איתנו כל יום. רואים אתכם איתנו בשטח האש. אתם דואגים לנו לאוכל חם, לשתיה קרה, למקלחות, אבל מה שהכי הכי מרגש אותנו שעוברים פה אברכים ולוקחים מהחיילים את שמותיהם, כי יש מטה גדול שכל מתפלל אחראי כל היום ללמוד ולהתפלל למען כל חייל וחייל", כן אומר אבי, אחד המפקדים, "זה מחזק ומרגש אותנו".
* * *
אנו חוזרים לרחוב בשדרות, ושומעים מהתושבים מצד אחד דאגה למצב הביטחוני שלו הם נחשפו, ומצד שני, שמחה כי סוף סוף מטפלים טיפול שורש בסכנות מעזה, ובראשן המנהרות.
בשעה שאנו באים לעזוב את העיר, אנו רואים רכב צבאי שממנו יוצא אחד המפקדים הבכירים מיחידה מובחרת, כולו אבק, והוא מבקש לשוחח עם הר' אורן מלכה. השניים, מתברר, מתכננים את ההתרעננות ללוחמים שכרגע בדרך לשדרות, מעוד יום לחימה וקרבות אי שם ברצועת עזה.
ואנו מופתעים. הם קודם מבקשים להתקלח, והמקווה נפתח בפניהם. ואז עינינו רואות לוחמים כשציציות מבצבצות מהמדים שלהם. לא יאומן. מתברר כי כל לוחם בקרב מבקש לצאת עם ציצית על גופו, ספר תהילים וקמע – התפילה שחיבר מרן זיע"א, אותם הם שמים בכיס. קידוש שם שמים בשדה הלחימה.
הכתבה פורסמה ב"יום ליום". מעוניינים במנוי לשבועיים במתנה? הקליקו כאן.