פרשת תרומה

פרד"ס של רעיונות: רעיונות פרשת תרומה

הרופא, הנדיב והקמצן | מבחן נדיבות הלב | העיקר בעבודת ה, מהו? | מנורה קודמת לשולחן או להיפך? | המשכן בסוד עשר – הפשט הרמז והסוד בפרשה, מאת גד שכטמן

| ד' אדר א' התשע"ד |
אא

הכניסה לפרד"ס:

סיפר הגה"צ רבי יעקב גלינסקי זצ"ל, שנסתלק לפני שבוע מעימנו: ישבו שלושה חברים לשיחה, האחד רופא מוכשר, השני נדיב לב וידו פתוחה, והשלישי קמצן מושבע. סקרנה אותם המחשבה 'מה יאמרו עלינו לאחר שנסתלק מן העולם?'

אמר הרופא: "עלי יאמרו שרצתי בכל זמן ובכל רגע להקל על מכאובי אנשים, לעתים לא גביתי כסף על הטיפול, ולעת הצורך גם מימנתי תרופות". נענה חברו הנדיב: "גם עלי מן הסתם יאמרו שפתחתי לבי וכיסי לתרומה ולמתת הגון בכל עת שנתבקשתי. אולי קצת יגזימו מעט בתארים, אבל זו האמת".

שמע הקמצן את דבריהם והניד בראשו: "אתכם משבחים בעולם הזה לפי האמת, אחרי שתיפטרו – ישבחו אתכם בגוזמאות או אפילו בשקר. אצלי לעומת זאת, כאן מדברים עלי שקר ואחרי פטירתי יאמרו אמת". לנוכח מבטי התמיהה שלהם הסביר: "כשמגיע עני לבקש צדקה בביתי, אומרים לו 'הוא איננו', וזה כמובן שקר מוחלט! אבל לאחר פטירתי גם יאמרו 'הוא איננו', וזה דווקא יהיה שבח אמיתי"...

 

פשט: "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי" (כה, ב)

הקשה מרן רבי יוסף קארו, ה"בית יוסף", בדרשותיו על התורה: ואיך נדע אם אכן נדבו לבו באמת או שרק מחמת הבושה הוא מתנדב למשכן. כלום יש מכשיר "נדבומטר" שמאבחן זאת?

ותירץ שזה מה שאמר הפסוק עצמו: איך נדע אם נדבו לבו? אם הוא צועק "תקחו את תרומתי". אם אין צורך לרדוף אחריו, והוא עצמו בא ומזרזך ליטול את ממונו. הרי זה אות ומופת שנדיב לב הוא.

 

רמז: "וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סֹכֲכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַכַּפֹּרֶת וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו אֶל הַכַּפֹּרֶת יִהְיוּ פְּנֵי הַכְּרֻבִים" (כה, כ)

רבינו יצחק אברבנאל מצא כאן רמז נפלא לעבודת ה': אף אם הינך בגדר "כרוב" – מלאך, אתה פורש "כנפיים למעלה" ונוסק בצורה רוחנית אל על, דע לך שעיקר העבודה הרוחנית היא מדות טובות והנהגה נכונה בין איש לרעהו – "ופניהם איש אל אחיו".

ואם תשאל, איך אדע מה היא הדרך הנכונה לילך בה? "אל הכפורת יהיו בפני הכרובים", הסתכל בארון הברית שתחת הכפורת שלו מצויים לוחות הברית ומצדו מונח ספר התורה. שם תמצא הדרכה גם לדברים שבין אדם למקום וגם בין אדם לחברו.

 

דרש: "וְאֶת הַמְּנֹרָה נֹכַח הַשֻּׁלְחָן עַל צֶלַע הַמִּשְׁכָּן תֵּימָנָה וְהַשֻּׁלְחָן תִּתֵּן עַל צֶלַע צָפוֹן" (כו, לה)

רבי יוסף דב סולובייצ'יק, ה"בית הלוי", מבריסק, מביא את דברי חז"ל (פסחים נ:) "לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה". דהיינו, מתחילה מותר לו לאדם לעבוד את ה' גם בשביל אינטרסים עצמיים, כגון: הנאה מקיום המצוות, ללמוד תורה כדי לקבל כבוד. כי בסופו של דבר – יגיע ללמוד תורה לשמה.

רמז לדרשת חז"ל זאת, נמצא בפסוק שלפנינו: הנכנס להיכל ה', השולחן - הרומז לפרנסה וגשמיות - מצוי לימינו (צפון), ואילו המנורה – הרומזת לתורה ורוחניות – נמצאת לשמאלו (דרום). והצד הימני חשוב יותר. אולם משהוא מגיע לבית קדשי הקדשים [לאחר שאדם כבר התקרב לעבודת ה' ויודע הוא מה עיקר ומה הטפל] והופך פניו, נמצאת המנורה לימינו, והשולחן לשמאלו.  

 

סוד: "וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר" (כו, א)

השל"ה הקדוש כותב שהמשכן הוא סוד בריאת העולם. כפי שנברא העולם בעשר ספירות, כך רוב ענייני המשכן היו עשר. כגון: "ואת המשכן תעשה עשר יריעות", "עשר אמות אורך הקרש", הארון תשעה טפחים והכפורת עוביה טפח. השולחן גם כן אמה וחצי, דהיינו תשעה טפחים ומסגרת טפח. המנורה ז' קנים וכפתור, גביע ופרח הרי עשרה, מזבח העולה ה' אמות אורך וה' אמות רוחב הרי חמישה, וגבהו עשרה.

[ומה שהיה מזבח הזהב שתי אמות גובה, וכל אמה היא שישה טפחים, ביחד עולה י"ב טפחים, זהו כנגד י"ב צירופי שמות הוי"ה, שעל ידם הוענק הכח לעשר הספירות בבריאת העולם. ולכל חודש מחודשי השנה משמש צירוף הוי"ה אחר]. 

למדור פרשת השבוע באתר הידברות

פרשת תרומה – כל הסרטים ב-VOD הידברות

הנקראים ביותר
הידברות שופס

מעבר לסגולה - הרב אליהו עמר

55 לרכישה

מוצרים נוספים

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

ספר קהלת עם פירוש ’נזר חכמה’ של הרב זמיר כהן

יפה באמת

הפרשה בה נולדת

שבויות

התחושות שלי - חיים ולדר

לכל המוצרים