פרשת נח

נבואת גאולה מרגשת ומופלאה: קראו את הפטרת פרשת נח

כשם שבורא עולם נשבע שלא יביא עוד מבול, כך הוא נשבע שלא יקצוף כליל על עם ישראל. הפטרתה המרגשת של פרשת נח

| ב' חשון התשע"ט |
(צילום: shutterstock)
אא

הפטרת פרשת נח היא ההפטרה מספר ישעיהו, בה מנבא הנביא בשם ה': "כי מי נח זאת לי". על כך מסביר המלבי"ם כי כשם שבורא עולם נשבע שלא יביא עוד מבול, כך הוא נשבע שלא יקצוף כליל על עם ישראל. כה דברי הפסוק: "כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ עוֹד עַל הָאָרֶץ כֵּן נִשְׁבַּעְתִּי מִקְּצֹף עָלַיִךְ וּמִגְּעָר בָּךְ. כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶנָה וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט אָמַר מְרַחֲמֵךְ ה'".

 

הפטרת פרשת נח - ספר ישעיהו, מפרק נד פסוק א, עד פרק נה פסוק ה.

רָנִּי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי לֹא חָלָה כִּי רַבִּים בְּנֵי שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה אָמַר ה' הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ אַל תַּחְשֹׂכִי הַאֲרִיכִי מֵיתָרַיִךְ וִיתֵדֹתַיִךְ חַזֵּקִי.

כִּי יָמִין וּשְׂמֹאול תִּפְרֹצִי וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ וְעָרִים נְשַׁמּוֹת יוֹשִׁיבוּ. אַל תִּירְאִי כִּי לֹא תֵבוֹשִׁי וְאַל תִּכָּלְמִי כִּי לֹא תַחְפִּירִי כִּי בֹשֶׁת עֲלוּמַיִךְ תִּשְׁכָּחִי וְחֶרְפַּת אַלְמְנוּתַיִךְ לֹא תִזְכְּרִי עוֹד.

כִּי בֹעֲלַיִךְ עֹשַׂיִךְ ה' צבקות שְׁמוֹ וְגֹאֲלֵךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל אלוקי כָל הָאָרֶץ יִקָּרֵא.

כִּי כְאִשָּׁה עֲזוּבָה וַעֲצוּבַת רוּחַ קְרָאָךְ ה' וְאֵשֶׁת נְעוּרִים כִּי תִמָּאֵס אָמַר אלוקיך בְּרֶגַע קָטֹן עֲזַבְתִּיךְ וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים אֲקַבְּצֵךְ.

בְּשֶׁצֶף קֶצֶף הִסְתַּרְתִּי פָנַי רֶגַע מִמֵּךְ וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ אָמַר גֹּאֲלֵךְ ה' כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ עוֹד עַל הָאָרֶץ כֵּן נִשְׁבַּעְתִּי מִקְּצֹף עָלַיִךְ וּמִגְּעָר בָּךְ.

כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶנָה וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט אָמַר מְרַחֲמֵךְ ה'

 

כאן מסיימים הספרדים. האשכנזים ממשיכים עוד:

עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים.

וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח וְכָל גְּבוּלֵךְ לְאַבְנֵי חֵפֶץ. וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה' וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ.

בִּצְדָקָה תִּכּוֹנָנִי רַחֲקִי מֵעֹשֶׁק כִּי לֹא תִירָאִי וּמִמְּחִתָּה כִּי לֹא תִקְרַב אֵלָיִךְ. הֵן גּוֹר יָגוּר אֶפֶס מֵאוֹתִי מִי גָר אִתָּךְ עָלַיִךְ יִפּוֹל. הן [הִנֵּה] אָנֹכִי בָּרָאתִי חָרָשׁ נֹפֵחַ בְּאֵשׁ פֶּחָם וּמוֹצִיא כְלִי לְמַעֲשֵׂהוּ וְאָנֹכִי בָּרָאתִי מַשְׁחִית לְחַבֵּל.

כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי ה' וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי נְאֻם ה' הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם וַאֲשֶׁר אֵין לוֹ כָּסֶף לְכוּ שִׁבְרוּ וֶאֱכֹלוּ וּלְכוּ שִׁבְרוּ בְּלוֹא כֶסֶף וּבְלוֹא מְחִיר יַיִן וְחָלָב.

לָמָּה תִשְׁקְלוּ כֶסֶף בְּלוֹא לֶחֶם וִיגִיעֲכֶם בְּלוֹא לְשָׂבְעָה שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ אֵלַי וְאִכְלוּ טוֹב וְתִתְעַנַּג בַּדֶּשֶׁן נַפְשְׁכֶם.

הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם וְאֶכְרְתָה לָכֶם בְּרִית עוֹלָם חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים. הֵן עֵד לְאוּמִּים נְתַתִּיו נָגִיד וּמְצַוֵּה לְאֻמִּים. הֵן גּוֹי לֹא תֵדַע תִּקְרָא וְגוֹי לֹא יְדָעוּךָ אֵלֶיךָ יָרוּצוּ לְמַעַן ה' אלוקיך וְלִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל כִּי פֵאֲרָךְ.

 

ניתן לשים לב למספר נקודות בנבואה נפלאה זו:

1. מדובר בנבואה על ירושלים בזמן הגאולה. הנביא המשיל את ירושלים לעקרה שלא ילדה ויושבת שוממה – ולבסוף ילדה. כן ירושלים, אף שגלו בניה ממנה והיתה כעקרה מבלי בנים, בעת הגאולה יחזרו בניה לתוכה והרי היא כאילו ילדה.

2. "רני עקרה", ירושלים אשר היתה כעקרה כיוון שאנשיה גלו ממנה – עתה בזמן הגאולה "רני ושמחי". ואת, ירושלים, אשר היית כאישה אשר לא היו לה חבלי לידה ("לא חלה"), בואי וצהלי בקול גדול.

3. הנביא פונה לירושלים ואומר: "הרחיבי מקום אוהלך" – עלייך להרחיב את מקומך כדי להחזיק את כל בנייך המרובים. "אל תחשכי" – אל תמנעי מלהרחיב את גבולך.

4. "אל תיראי כי לא תבושי" – אל תפחדי, כי לעולם לא תהיי עוד שוממה, "ואל תיכלמי" להראות גדולתך, כי "בושת נעורייך" שהיית שוממה, ו"חרפת אלמנותיך" – הצרות שהיו לך כשהיית אלמנה, לא תזכרי – שמרוב טובה תשכחי את כל הצרות שהיו.

5. "כי בועליך עושייך ה' צבקות שמו" – הסיבה לכך היא שאדונייך המגדל ומרומך אותך – שמו ה' צבקות, המושל בצבאות מעלה ומטה – ואם כן, מי יעמוד נגדו לבטל מעשיו?! "וגואלך קדוש ישראל אלוקי כל הארץ" – והגואל אותך הוא אלוקי כל הארץ וידו בכל משלה.

6. "ברגע קטון עזבתיך" – העיזבון שעזבתיך לא היה רק רגע קטן, ביחס לקיבוץ שאקבצך ברחמים גדולים ותתמיד לאורך זמן,

7. "בשצף קצף" – במעט קצף הסתרתי פני ממך רק רגע, "ובחסד" שיתקיים עד עולם ארחמך.

8. "כי מי נוח זאת לי " – כי שבועה זו בידי, כמו מי נוח – כמו שכאשר נשבעתי שלא יבוא עוד מבול על הארץ, כן נשבעתי מקצוף עלייך וגעו רבבך.

9. "כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה" – גם אם תכלה זכות אבות ואימהות (המשולים להרים ולגבעות) – חסדי מאיתך לא ימוש, ולא אבטל את כריתת השלום עימכם.

10. יהי רצון שנזכה במהרה לגאולה השלמה, ותקוים בנו נבואת הנחמה מעוררת הדמעות הזו: "ברגע קטון עזבתיך וברחמים גדולים אקבצך. בשצף קצף הסתרתי פני רגע ממך ובחסד עולם ריחמתיך אמר גואלך ה'".

הפירושים במאמר על פי "בינת המקראות".

הנקראים ביותר
הידברות שופס

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

זוגיות עם רגש - הרב מיכאל לסרי

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

מעבר לסגולה - הרב אליהו עמר

בית אמי - הרבנית בת שבע קניבסקי

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

שבויות

לכל המוצרים