חדשות יהדות
יום היסטורי לקהילה האתיופית - המדינה תכיר בקייסים כמנהיגים רוחניים
במשך עשרות שנים מאז העלייה האתיופית ארצה, ניסו מנהיגי העדה לקבל הכרה מדינית, והנהיגו מאבק עיקש בעניין. היום (ב') המאבק מגיע לקצו: לפי דיווח ב'חדשות כאן', המדינה צפויה בקרוב להכיר בקייסים כמנהיגיה הרוחניים של העדה
- שירה דאבוש (כהן)
- ד' אדר התשע"ח
(צילום: shutterstock)
במשך עשרות שנים מאז העלייה האתיופית ארצה, ניסו מנהיגי העדה לקבל הכרה מדינית, והנהיגו מאבק עיקש בעניין. היום (ב') המאבק מגיע לקצו: לפי דיווח ב'חדשות כאן', המדינה צפויה בקרוב להכיר בקייסים כמנהיגיה הרוחניים של העדה, ולא רק. מהיום יוקצה לקייסים מקום במועצות הדתיות, והם יורשו לתת שירות לבני העדה ולכל דורש אחר.
הקייס הצעיר ביותר בעדה הוא רועי טמניו בן ה-18, שמונה לתפקידו לפני כשש שנים. לדבריו, כדי להתמנות לקייס ובעצם להנהיג קהילה שלמה, מה שצריך בעיקר הוא ללמוד הרבה תורה, ולהתפלל את כל התפילות - כולל אלו שלא מופיעות בסידור.
במקביל, נדרש ידע בשפת ה'גז' - או האמהרית בלשון העם, אותה החל טמניו ללמוד כבר מגיל 12. בהגיעו לגיל 15 נחשב טמניו לעילוי בקהילתו, וכבר אז צפו לו רבותיו עתיד מזהיר בליווי העדה ובהעברת הטקסים הדתיים לרבות לימוד התורה לבני העדה. "באתיופיה, הקייס הוא מורה הדרך של הקהילה ומשמ בתפקיד הרב ואף יותר מכך", מסביר טמניו בראיון לנטעאל בנדל מאתר 'כיפה'.
אלא שבארץ הוגבל תפקידו של הקייס המסורתי בצורה משמעותית. "תפקידו של הקייס הוא לשמר את המנהגים והמסורת האתיופית, ולקרב את הקהילה אליהם ואל לימוד התורה. הקייסים מלמדים תורה על דרך הפשט, מלמדים את מה שהתורה ואת מה שה' אומר לנו מתוך התורה. באתיופיה לא היו מלמדים עם פרשנים, והקייסים היו מפרשים בעצמם וכמובן מתוך מסורת של פרשנות אתיופיה, והיו בקיאים מאוד. יש משפטר במסורת האתיופית שאומר כי אדם ללא תורה הוא כאדם ההולך בחושך, ובמסורת האתיופית ישנה הרבה מאוד חכמה, אמונה ומוסר - זה מה שמייחד את העדה האתיופית ובכלל את עם ישראל".
לפני כשש שנים התבטא טמניו ואמר כי החלום שלו הוא ש"יום אחד אכתיר גם אני קייסים צעירים, ואני מקווה שהיהדות האתיופית תתרחב ותחל תנועה של שיבה אליה. לכך אני מקווה ועל כך אני מתפלל, והתעוררות כזו תשמח אותי מאוד".
תגובת 'עמותת פידל' האמונה על חינוך ושילוב חברתי של יוצאי אתיופיה, על החלטת הממשלה:
"מדובר בצעד מרגש ומשמעותי, המשלב את המורשת של יהודי אתיופיה בנרטיב הישראלי ותורם לגיבוש הזהות של בנות ובני הנוער אותם אנו מלווים. כולנו תקווה כי החלטת הממשלה תבוא לידי ביטוי במלואה בשטח ותרחיב את הייצוג למורשת, למנהגים ולתרבות הקהילה, המהווים חלק בלתי נפרד מפניה של החברה הישראלית", דברי דובר העמותה, רוני שדה.