האם מותר לפתוח בשביתה?

בגמרא במסכת בבא בתרא (דף ח:) הובאו דברי התוספתא: "רשאים בני העיר להתנות על המדות ועל השערים ועל שכר הפועלים, ולהסיע על קצתן". כלומר, מותר לבני העיר, להחליט יחד, לתקן תקנות בנושאים חברתיים וכלכליים, ומותר להם גם להעניש את מי שיעבור על התקנות, בקנס כספי וכדומה. 

וכן פסק הרמ"א (בחושן משפט סימן ב), שבכל כיוצא בזה, הולכים אחר מנהג העיר, ואפילו בדבר שיש מתושבי העיר שיגרם להם מחמתו הפסד. 

ולפי זה, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א (בשו"ת יחוה דעת ח"ד סימן מח), שרשאים מנהיגי האיגודים המקצועיים לאחוז בנשק השביתה לשם תוספת שכר, או להקל תנאי העבודה וכדומה. וכפי שנוהגים היום. והביא סמך למנהג זה מכמה מקורות בדברי חז"ל. והביא דברי הרשב"א בתשובה (ח"ד סימן קפה), שאם הסכימו כל בני מלאכה אחת שבעיר, כגון טבחים, צבעים, ספנים וכיוצא בהם, בענין מלאכתם בהסכמה אחת כפי מה שיראה בעיניהם, הרי היא קיימת כדין התורה, ויכולים לענוש כל העובר על הסכמתם כראות עיניהם, שכל חבורה במקצוע אחד, הרי הם כעיר בפני עצמה. (ואם יש ביניהם תלמיד חכם חשוב שלא הסכים לתקנותיהם, אין תוקף להסכמתם. כמבואר בגמרא). 

וסיים מרן שליט"א, שמנהג המדינה שנהגו לאחוז בנשק השביתה במפעלים ובמוסדות הרשות, יש להם על מה שיסמכו. חוץ מדברים שיש בהם חיי נפש, כגון שירות בבתי החולים 

וכיוצא בזה. 

כלומר, הרופאים והאחיות, אסור להם לפתוח בעיצומים שעלולים לגרום לנזק בריאותי לציבור. ועליהם לטכס עצה יחדיו, כיצד לפתוח בעיצומים מבלי לפגוע בציבור הנזקק לשירותיהם. אבל שאר הפועלים והעובדים, שחשים שנגרם להם עוול בתנאי העסקתם, רשאים לפתוח בעיצומים ושביתות, כדי לשפר את מצבם.