חדשות בארץ
"אחרי שעות של צרחות והתעלפויות, שלום ביקש ממני לגאול אותו מהסבל"
"אחרי שעות של צרחות והתעלפויות, שלום ביקש ממני להציל אותו ולגאול אותו מהסבל. ישבתי על הרצפה ובכיתי". סיפורו המטלטל של בני זוג צעירים שנאלצים להתמודד מול חומת הביורוקרטיה של אחת מקופות החולים בארץ
- שירה דאבוש (כהן)
- כ"ד חשון התשע"ח
שלום קריחלי (מתוך הפייסבוק של מיטל קריחלי אשתו)
זה קרה בערב כיפור. שלום קריחלי בן ה-35 שנפגע לפני שלוש שנים בתאונת אופנוע - שכב על המיטה והתחנן לאשתו שתגאל אותו מייסוריו. "אחרי שעות של צרחות והתעלפויות, שלום ביקש ממני להציל אותו ולגאול אותו מהסבל. הוא אמר לי: 'תצילי אותי'. נפלתי לרצפה, בכיתי והתחננתי. כשהבנתי שהוא רציני וצלול, הסכמתי רק בתנאי שאני הולכת איתו", במילים הללו פתחה מיטל קריחלי בת ה-32, את הפוסט המטלטל שלה.
שלום ומיטל נשואים מזה 11 שנה. בני זוג צעירים שכל החיים היו לפניהם, עד לאותו רגע מר ונמהר לפני שלוש שנים. "שלום עבר תאונת אופנוע, ולאחר שפונה למיון עבר סיטי גב תחתון בלבד, ושוחרר אחרי הלילה לבית - כביכול ללא פציעות", כותבת מיטל. אלא שבמהלך השנה וחצי הבאות, קידמו את פניהם כאבי רגליים עזים 'שלא מהעולם הזה', שהכריחו אותם לעבור שורה של בדיקות רופאים - מטעם הקופה ופרטיים.
"כולם ביקשו MRI לגב כולו, אבל במשך כל אותה התקופה - קופת החולים לא אישרה את הבדיקה. פנייה אחרי פנייה נדחינו, ולא קיבלנו שום עזרה. איבדנו את הבית, שקענו בחובות ופשוט התחלנו ליפול".
ואז הם הגיעו לרופאים בעלי השפעה, וזכו סוף סוף לקבל את הבדיקה: "אז גילינו שיש פריצת דיסק טורקאלית עם לחץ ישיר על חוט השדרה - דבר שהוביל לאיבוד הגפיים. בהמלצת אורטופדים נותחנו במדיקל סנטר ניתוח זעיר-אנדוסקופי, אך לפני כן הציעו לנו לפתוח את בית החזה על ידי רופא לב או ריאה כדי להוציא את הריאה - עלות של 40,000 ש"ח".
לדברי מיטל, היא הייתה רגועה שכן הקופה הבטיחה להשתתף בהוצאות במידה והחשבוניות יישלחו אליה. "לוויתי 40,000 שקל ובעלי עבר את הניתוח. אבל כששלחתי את החשבוניות, מיותר לציין שדחו את בקשתי להשתתפות". וזה עוד לא סוף הסיפור: לאחר הניתוח, שלום נזקק לבדיקת MRI נוספת, שגם היא לא אושרה. "נלחמנו על זה חצי שנה, ואחרי המלחמה כשהבדיקה סוף סוף אושרה והמנתח בדק את תוצאות הניתוח, נקבע כי שנתיים של לחץ על חוט השדרה יצרה פגיעה ונזק בלתי הפיכים - שהיה ניתן למנוע, לו רק היו נותנים לנו את הבדיקה בזמן. בעלי איבד תקווה - לבד בכלא של גופו, כאוב ומבודד מהחברה למרות גילו הצעיר".
והסאגה עדיין לא הסתיימה: בשלב זה החליטו נוירוכירורגים שיש צורך בהזרקה של חומרים אנטי דלקתיים לאזור הפציעה, זאת על מנת להילחם בבצקות. "במהלך ההזרקה, קרתה תאונה. חוט השדרה שלו נפגע ובעלי צרח כמו אדם שמוצא להורג בייסורים. לא זיהיתי את הקול שלו! רצתי לדלת הסיטי וניסיתי לפתוח אותה בכוח, הייתי בטוחה שהוא מת. הצרחות פסקו רק אחרי 15 שניות שלאחריהן התעלפתי. שלום יצא משם עם עיניים הפוכות, רעידות בכל הגוף, כאבים בכליות והזעה מטורפת".
בבית איבד בהדרגה את התחושה באגן וברגליים, כשלכל זה מתווספים פרכוסים תכופים וצרחות אימים של כאב. "הוא הסכים לסבול בשבילי עוד יום, שלאחריו איבד את התחושה לחלוטין. חברה, נוירולוגית לכלבים במקצועה, הסבירה לי שהוא נפצע בחוט השדרה ועלול למות אם לא נפעל בזהירות". זה היה הרגע שבו מיטל סירבה לחכות לבשורה נסית, ולקחה את המושכות לידיה. "עברנו לשיקום נוירולוגי בתל השומר, ומשם הבנו שאנחנו יכולים להחלים ולהשתפר פלאים. בעזרת צוות חזק ומדהים שנותן כוחות - השיפור במצבו של שלום היה בהתאם".
כעת זועקת מיטל את זעקתו של בעלה, בקולו שכבר אינו נשמע בפני רופאי קופת החולים. "הקופה שלנו החליטה ששלום יכול להחלים מפציעה בחוט השדרה - אחרי 20 ימי שיקום בלבד. 20 יום לאדם שלא מרגיש את הרגליים, ללמוד ללכת ולעלות לקומה שלישית בבניין בלי מעלית. תראו לי את השר שייתן לבן שלו לעבור שלוש שנים של רשלנות והתנערות מאחריות? קופת חולים שמה את בעלי על כיסא גלגלים, ועכשיו נכונה בדעתה להשאיר אותו על הכיסא. במקום לתקן את העוולה - מוסיפה חטא על פשע".
לסיכום פונה מיטל לציבור קוראיה ובקשה אחת ויחידה בפיה: "עזרו לי בדבר היחיד שנותר - שתפו את העוול שלנו. שתפו את הסבל שלנו, ואת חוסר האונים שלנו. שתפו אותנו עם לבכם, כי רק אתם שמעתם את צעקתי".