הפרשה החסידית

הפרשה החסידית לפרשת נצבים-וילך וראש השנה: רוצים שנה טובה? בואו נשכח מ’מגיע לי’

איך נבקש כראוי שנה טובה יותר? מתי מעוררים רצון בשמים לתת לנו יותר? סיפורו של העשיר שירד מנכסיו – וכיצד שב למעמדו הקודם

| כ"ו אלול התשע"ו |
(צילום: shutterstock)
אא

ימים אלו ימי תשובה הם, גם בפרשת השבוע כתובה פרשת התשובה. כולנו רוצים להגיע ליום הדין זכים יותר ובלי קטרוגים. בשורות הבאות נתבונן קצת באחד הדברים הבסיסיים ביותר בהם אדם נידון. כאשר הוא לקוי בזה מצבו עלול להיות לא פשוט בכלל, הן כלפי שמים והן בין אדם לחברו. מדובר על תרבות ה-'מגיע לי'.

כל אחד מאיתנו מתרגל מהר מאד לדברים הטובים. ניקח לדוגמא זוג ששנים רבות חוסך כסף לרכישת דירה, בינתיים הם מתגוררים עם ילדיהם בדירה שכורה קטנטנה, מתגלגלים מדירה לדירה, המצב ממש לא נוח, שניהם עובדים בזיעת אפם, אך מול עיניהם עומדת המטרה הגדולה; לחסוך עוד ועוד בכדי להגיע לדירה משל עצמם.

סוף סוף אחרי שנים רבות הם זוכים לרגע הזה, הם רוכשים דירה. ברוב התרגשות הם משתכנים בדירה, מסדרים את הרהיטים לפי טעמם. אין ספק שבחודשים הראשונים הם נהנים מכל רגע, לא מפסיקים להודות לקב"ה על חסדיו שעשה איתם.

אך כעבור פרק זמן מתחילים להתרגל ורגש ההתחדשות פוחת. עם הזמן כבר לא מרגישים בשום התרגשות, נכנסים הביתה וכבר לא רואים שום ברק, בדיוק כפי שהיו נכנסים לבית הקטן והשכור. שטף החיים משכיח מהם לגמרי את כל ההיסטוריה הארוכה שעברו, נראה כאילו נולדו בתוך הדירה הזו.

דברי הרמב"ם הידועים מקבלים כאן משנה תוקף: 'הרגל נעשה טבע'.

גם דבר שאדם מקווה ומתפלל עליו שנים רבות, מתרגש מאד לפני שהוא הולך לקבל אותו, בכל זאת אחרי שהוא השיג אותו, הדבר פחות משמח וכבר לא מרגש. לאמיתו של דבר זהו הרגל מגונה. אסור שזה יקרה. שום דבר לא 'מגיע לי' ושום דבר אינו מובן מאליו.

מסופר על האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין זי"ע שראה פעם את בתו נאנחת על איזה ענין, נענה ואמר לה, דעי לך בתי, שאנחה גוררת אנחה, ותודה גוררת תודה, לכן מן הראוי שלא להתאנח כלל, אלא לקבל הכל באהבה ושמחה בהלל ותודה לה', והודאה זו תגרור אחריה שפע ברכה, כי משמים ירצו שתמשיכי להודות תמשך עוד ועוד.

המשיך האדמו"ר לספר לבתו על עשיר גדול, שלא ידע לשמוח במה שיש לו. תמיד הוא ראה את מה שיש לאחרים ואין לו והיה מבכה את 'רוע מזלו' כביכול. בשמים ראו את התנהגותו, אמרו 'אתה חושב שזה מזל רע? בוא תראה מהו 'רוע מזל' אמיתי'. הורידו אותו מעשירותו עד שנהפך לעני האוסף כסף למחייתו. מיותר לציין שבמצבו הזה התרבו טענותיו ובכיו עשרת מונים, ללא הרף היה מבכה את המצב הנורא שבא עליו.

נענו שוב מן השמים, ואמרו, וכי זהו 'מצב נורא', נביא עליך מצב שהוא באמת 'נורא'. למחרת התמלא גופו בפצעים, עד שאובחן כחולה ב'צרעת', ובכך כבר לא היתה לו אפשרות לאסוף כסף, אנשים היו מתרחקים ממנו שלא להידבק מהמחלה.

היה העשיר לשעבר בוכה בלי הפוגות על שנפל כל כך עמוק. בשמים שומעים את דבריו ואומרים וכי זו 'נפילה לעומק', הבה נראה לך נפילה עמוקה מהי. חלה העשיר והתנפח לו הגרון עד שכבר לא היה יכול לבלוע את אוכל כרגיל רק בקשיים עצומים.

במצבו השפל הזה שוב לא נאנח, אלא אמר 'אכן מצבי אינו שפיר כלל, אך 'מה יתאונן אדם חי – דיו שהוא חי', עלי להודות לבורא על חיי. יש אנשים המובלים לקבורה ואילו אני חי.

מכיוון שכך, נענו משמי מרום ואמרו, וכי על מצב שכזה אומר הוא שטובה יש בו ועליו להודות לה' ? כעת נראה לו 'טובה' מה היא. תוך כמה ימים עברה לו הנפיחות בגרון ושוב יכל לאכול כרגיל. הוסיף האיש להלל ולשבח לבוראו, על שהוא שוב יכול לאכול כאחד האדם ואין מאושר ממנו. אמרו בשמים, וכי בזה הוא שמח ומאושר? תיכף נראה לו 'אושר' מהו. וגם ממחלת הצרעת הוא הבריא. התחיל שוב לאסוף כסף מאנשים, ושמחתו גדלה שכעת הוא יכול לשוב לחזר על הפתחים...

נענו בשמים ממעל, וכי בזה 'גדלה שמחתך' – לחזר על הפתחים, אנן נרבה שמחתך באמת, הכניס הקדוש ברוך הוא בלב אחד מידידיו שריחם עליו, להלוות לו סכום מכובד, בסכום זה שוב התחיל לסחור, דרכו הצליחה מאד, עד שעם הזמן חזר והעמיד את כל עסקיו לשעבר כבתחילה, וחזר לעשירותו יותר מפעם. מעתה כבר ידע היטב לשמוח בחלקו, להודות ולהלל ולשבח על כל אשר לו.

כאשר ילד דורש משהו, כביכול 'מגיע לי', יש לנו פחות חשק לתת לו. מאידך אם הילד אומר תודה על כל מה שאנו נותנים לו, אז גם כאשר הוא מבקש משהו גדול, נשמח הרבה יותר לתת לו כיוון שהוא יודע להעריך ולהודות על כל מה שהוא מקבל.

עלינו לתת תודה, ובמקביל להמשיך להתפלל. לאף אחד מאיתנו אין פוליסת ביטוח, אף אחד לא מובטח שחייו ימשיכו במסלולם העכשווי. עברתם פעם בכביש וראיתם מכונית מרוסקת מתאונת דרכים? גם הנוסעים בה, דקה לפני כן בדרך לירושלים, חשבו רק על הבית והסידורים המחכים להם שם. לרגע לא פיללו שחייהם עומדים להשתנות מקצה לקצה, וכי העולם יעצור בעדם מלכת.

על הפסוק בתהלים 'כל הנשמה תהלל י-ה', כתוב במדרש: 'על כל נשימה ונשימה תהלל י-ה'. גם הדבר הפשוט ביותר אותו יש לכל אחד מבעלי החיים; חמצן וכלי נשימה, גם על כך צריך להודות ללא הפסק, ממש אחרי כל נשימה תן תודה לה'. אם נבדוק נופתע לראות כמה אנשים מתקשים אפילו בדבר הבסיסי הזה; למלא אוויר מלא ריאות ולנשום לרווחה.

בימי הדין כאשר נחרצים גורלות ואנו מתחננים לשנה טובה. אין דרך יותר טובה מאשר לעצור רגע ולהתבונן על כל הטוב שיש לנו. להעריך ולהודות מכל הלב על כל דבר פעוט, ורק אז להתפלל על מה שאנו צריכים.

כך נוכל להיות בטוחים יותר שתפילותינו מתקבלות.

הרב ישעיה וינד הוא מרצה ומנהל רוחני בהידברות, וראש כולל 'אהבת תורה'

הנקראים ביותר
הידברות שופס

שנה וברכותיה - היומן השנתי של הרבנית ימימה מזרחי תשע"ח

59לרכישה

מוצרים נוספים

הרב זמיר כהן - המדריך המלא לנישואין מאושרים

סט מחזורים כוונת הלב לנשים

אנשים מספרים על עצמם 8 - חיים ולדר

ילדים מספרים על עצמם 9 - חיים ולדר

כיסוי לבקבוק יין

קופת צדקה מהודרת

לכל המוצרים