לא תאמינו כמה מונה ה"אוכלוסיה" הרפורמית והקונסרבטיבית בישראל

אימרה מפורסמת מהגמרא קובעת כי רק קופה ריקה, שמכילה מעט מאוד מטבעות – יכולה לעשות הרבה רעש ("איסתרא בלגינא קיש קיש קריא"). נראה, שאת המשפט הזה אפשר להשליך על כל מיני סיטואציות בחיים, אחת מהן היא גם התנועה הרפורמית והקונסרבטיבית בישראל.

שכן, מחקר מעמיק שנערך לאחרונה בידי מרכז ליב"ה, מגלה כי למרות הרעש התקשורתי הנרחב ששתי התנועות מקיימות בשנים האחרונות, המזוהה בעיקר דרך המאבק על זכויותיהן לתפילה ברחבת הכותל המערבי – מדובר במיעוט אפסי באוכלוסיה בישראל.

עוד התגלה, כי חברי שתי התנועות, הרפורמית והקונסרבטיבית בישראל, מציגה מצג שווא של מספר חבריה האמתיים בפועל.

כך למשל, התנועה המסורתית (הקונסרבטיבית), מציגה באתר שלה את פריסת הקהילות שלה בארץ, ברשימה בת 72 קהילות. בפועל,  מתברר שמדובר במידע מגמתי, שכן 20% מהן (14 קהילות) פועלות רק בחגים, כלומר פעם בשנה.

לצורך השוואה, בקיבוצים שאינם דתיים ובמקומות נוספים – מתקיימים אלפי מנייני תפילות בחגים.

בדומה לכך, המצב גם בקהילה הרפורמית. שם, על פי האתר לתנועה יהודית מתקדמת, מדווח כי לתנועה הרפורמית יש כיום לא פחות מ-50 קהילות וגרעינים קהילתיים ברחבי הארץ. בפועל מאוזכרת רשימה של 55 קהילות, כאשר 11 מהן (20%) משמשות למנייני חגים בלבד.

בנוסף, גם בקהילות רבות שנחשבות פעילות – מסתבר שהפעילות אינה רציפה מדי שבת, אלא רק בשלוש שבתות בחודש מתוך ארבע.

זאת ועוד, נתונים מספריים נוספים מלמדים, כי בשנת 2000 מנתה התנועה הרפורמית בארץ 5,000 חברים בלבד. כך שגם אם נכפיל ונשלש את כמות חבריה בשנים שחלפו מאז – עדיין נראה שמדובר בכמות מזערית לחלוטין, אפסית ממש מהאוכלוסייה, שמבקשת הכרה לא לה.

למרכז ליב"ה יש גם הסבר לכך. לדבריהם, "הכוח של הרפורמים בישראל ממש לא נובע מהזדהות של העם הישראלי עם התפיסה הרפורמית, אלא רק באמצעות הכסף הרב שמגיע מארה"ב על ידו הם פועלים לשנות את פני החברה בישראל. לאור זאת תמוה מאוד השיח לגבי הכרה בהם או נתינת דריסת רגל לגופים שוליים כאלה במדינת ישראל".