חדשות יהדות
אחרי שנים: נחשפו שרידיו של בית הכנסת של הגאון מוילנא
אנשי רשות העתיקות חשפו באחרונה את שרידיו של בית הכנסת בוילנא, ששימש במשך מאות בשנים כמרכז תפילה ליהודי ליטא כולה ואף נחשב לבית הכנסת הרשמי של הגאון זצ"ל
בשורה משמחת: בימים אלה נחשפים שרידיו של בית הכנסת המפואר בליטא, ששימש משך מאות בשנים כמוקד התפילה היהודי, והיה לבית הכנסת המרכזי של הגאון מוילנא, רבי אליהו בן שלמה זלמן זצ"ל.
על פי הדיווח מרשת ב', כבר לפני כשנה, הוטסה במיוחד משלחת של רשות העתיקות הוטסה לוילנא שבליטא, על מנת לחפור באזור שבו ממוקם בית הכנסת.
זאת כאמור, כדי לחשוף את שרידיו של בית הכנסת החשוב, שעד לפני 250 שנה היה למוקד פעילותו של הגאון זצ"ל.
"בכל יום עבודה באתר הארכיאולוגי שבוילנא אני מתרגש מחדש. החפירה מתמקדת בחצר בית הכנסת", אמר איש רשות העתיקות בריאיון ל'קול ישראל'.
כידוע, הגאון רבי אליהו מוילנא (1720–1797), היה פוסק ומקובל חשוב בתקופת האחרונים, ששימש כסמכות הרבנית העליונה, ואף נחשב לאחד ממעצבי היהדות האשכנזית ליטאית ועולם הישיבות.
למרות זאת, סירב הגאון כל חייו לקבל על עצמו משרת רבנות רשמית, זאת בשל הענווה הרבה שאפיינה אותו והרצון שלא לבטל תורה. עד היום, נחשבים פסקיו לשם דבר, וגילויים חדשים אודותיו ירגשו מאוד את העולם התורני והחרדי ואת חוקריו.
על פי הדיווח מרשת ב', כבר לפני כשנה, הוטסה במיוחד משלחת של רשות העתיקות הוטסה לוילנא שבליטא, על מנת לחפור באזור שבו ממוקם בית הכנסת.
זאת כאמור, כדי לחשוף את שרידיו של בית הכנסת החשוב, שעד לפני 250 שנה היה למוקד פעילותו של הגאון זצ"ל.
"בכל יום עבודה באתר הארכיאולוגי שבוילנא אני מתרגש מחדש. החפירה מתמקדת בחצר בית הכנסת", אמר איש רשות העתיקות בריאיון ל'קול ישראל'.
כידוע, הגאון רבי אליהו מוילנא (1720–1797), היה פוסק ומקובל חשוב בתקופת האחרונים, ששימש כסמכות הרבנית העליונה, ואף נחשב לאחד ממעצבי היהדות האשכנזית ליטאית ועולם הישיבות.
למרות זאת, סירב הגאון כל חייו לקבל על עצמו משרת רבנות רשמית, זאת בשל הענווה הרבה שאפיינה אותו והרצון שלא לבטל תורה. עד היום, נחשבים פסקיו לשם דבר, וגילויים חדשים אודותיו ירגשו מאוד את העולם התורני והחרדי ואת חוקריו.