הכשרת כלים לפסח

הכשרת כלים

טבעם של רוב הכלים, שכאשר מבשלים או אופים בהם דבר מאכל, נבלע משהו מהמאכל בדפנות הכלי, ובעת השימוש בו בפעם הבאה פולט הוא את הבליעה שבתוכו לתבשיל. לפיכך, כלים שהשתמשו בהם בחמץ אפילו פעם אחת, חייבים הכשרה שתאפשר להשתמש בהם בימי הפסח.

אמנם קיימות שתי אפשרויות באשר לכלי הפסח:

[א] להשתמש במערכת כלים חדשה אשר תישמר משנה לשנה ותהיה מיועדת אך ורק לפסח. אפשרות זו היא המומלצת יותר.

[ב] להכשיר את הכלים באמצעות פליטת החמץ הבלוע בהם. אופן ההכשרה של כל כלי דומה לאופן הבליעה שבלע, וכדלהלן:

א. כלים שבלעו חמץ באמצעות נוזלים, כגון סירי בישול, הכשרם בהגעלה במים רותחים. כלומר, שמכניסם לסיר גדול יותר שיש בו מים רותחים בעודם על גבי האש בעת שמבעבעים (שלחן ערוך סי' תנא ס"ה, ושם סעיף ג, ומשנה ברורה ס"ק כ). ביאור המילה 'הגעלה': 'הוצאה החוצה', 'הפלטה'. כאדם הנגעל ממשהו ומעיו מתהפכים לפלוט את אשר הכניס לקרבו.

ונהגו שלאחר שמוציא את הכלי מהרותחים, מכניסו מיד לכלי שבו מים קרים (שלחן ערוך סי' תנב ס"ז).

ב. כלי שבלע חמץ באש ללא נוזלים, כגון: תבניות אפיית לחם ועוגות, שיפודי מתכת, רשתות שמניחים על גבי הגחלים ולעיתים צולים בהם קציצות שיש בהם פירורי לחם, וכדומה, הכשרם על ידי ליבון באש. כלומר, שמכניסם לאש עד שניצוצות ניתזים מהם (שלחן ערוך סי' תנא ס"ד) ואם הוא כלי העשוי מחומר שייהרס באש כזו, כגון התבניות של תנורי האפייה החשמליים המצויים כיום, יחליפם בתבניות אחרות וייחדם לפסח, או ישתמש בתבניות אלומיניום חד פעמיות. ותבניות שרגילים לטוח אותן בשמן כשאופים בהם, המיקל להכשירם על ידי הגעלה במים רותחים בעת שמבעבעים ועודם על האש, יש לו על מה שיסמוך (חזון עובדיה פסח עמ' קלב-קלד).

הגעלת כלים (צילום אילוסטרציה: פלאש 90)

ג. מחבת טפלון שמשתמשים בה ללא שמן, אין הכשר מועיל לה כלל, שהרי שימושה ללא נוזלים, ואי אפשר ללבנה באש מפני שתתקלקל. ואם רגילים להשתמש בה עם שמן, הכשרה על ידי הגעלה במים רותחים שעל האש בעת שמבעבעים (ילקוט יוסף מועדים עמ' שסה).

ד. סכין, הכשרה בהגעלה במים רותחים בעודם על גבי האש (שלחן ערוך סי' תנא ס"ג, חזון עובדיה עמ' קלז).

ה. כלים שבלעו חמץ ללא מגע ישיר עם כלי ראשון המונח על האש, כגון כפות ומזלגות, די שיגעילם בכלי שני, דהיינו, במים שלאחר שהוסרו מהאש הועברו לכלי אחר. לפי שכבולעו כך פולטו. ואף על פי שפעמים מערבים את תבשיל החמץ שעל גבי האש עם הכף או המזלג, מכל מקום הולכים אנו אחרי רוב תשמישו שהיה בכלי שני. וכל שכן אם מגעילם במים רותחים שעל האש, או יוצק עליהם מים רותחים אלו בעת שמבעבעים. (שלחן ערוך סי' תנא סעיפים ה-ו, חזון עובדיה פסח עמ' קמד).

ו. מצקת, הכשרה בהגעלה במים רותחים שעל האש בעת שמבעבעים (שלחן ערוך סי' תנא ס"ה).

ז. כלי שלא בלע חמץ כלל, כגון: גביע קידוש, כלי אחסון של מוצרי חמץ שאין דרך להניח בתוכם חמץ חם, מקרר וארונות אחסון, וכיוצא בזה, די להם בניקיון יסודי במים קרים (שלחן ערוך סי' תנא ס"א, חזון עובדיה עמ' קמז).

ח. כלי חרס שהשתמשו בהם בחמץ חם, אין שום דרך להכשירם לפסח, לפי שבולעים ואינם פולטים (שלחן ערוך סי' תנא ס"א).

ואם השתמשו בהם בחמץ צונן ונוזלי, כגון שהניחו בהם בירה, ושהה בתוכם עשרים וארבע שעות ומעלה, הכשרם בהגעלה במים רותחים שעל גבי האש. לחילופין, ניתן גם להכשירם על ידי שימלאם במים למשך עשרים וארבע שעות ויחליף את המים כל עשרים וארבע שעות, עד שיעשה כן שלש פעמים. ובדרך זו יוציאו המים את החמץ שנספג בחרס (שלחן ערוך סי' תנא סכ"א, חזון עובדיה פסח עמ' קמט. וע"ע באור לציון ח"ג פ"י אות א). וכלי פורצליין וחרסינה דינם ככלי חרס (חזון עובדיה שם).

ט. כלי פלסטיק דינם כדין כלי מתכת, שהכשרם כפי שימושם (חזון עובדיה פסח עמ' קנא).

י. כיור הרחצה של כלי האכילה, גם אם עשוי הוא מחרס, די שירחצהו היטב ויערה עליו מים רותחים, כגון מקומקום חשמלי. ונכון לחזור על פעולה זו שלש פעמים (חזון עובדיה עמ' קנא).[1]

הספר החדש 'ההגדה של פסח עם פירוש' של הרב זמיר כהן

י"א. כלי זכוכית אינם בולעים כלל – גם אם השתמשו בהם בחמץ חם. לפיכך די להם בשטיפה היטב והם כשרים לפסח (שלחן ערוך סי' תנא סכ"ו. עי' חזון עובדיה פסח עמ' קנב). ויוצאי ארצות אשכנז נוהגים להחמיר להחשיבם ככלי חרס (רמ"א שם).

י"ב. תנור אפיה שהשתמשו בו בחמץ במשך ימות השנה, רצוי שלא להשתמש בו בפסח (עיין אור לציון ח"ג פ"י אות ב). אולם מעיקר הדין ניתן להכשירו באמצעות ניקויו היטב, וימתין עשרים וארבע שעות מאז השימוש האחרון, ויפעיל אותו בדרגת החום הגבוהה ביותר למשך כשעה (חזון עובדיה פסח עמ' קלב).

אולם על התבניות לעבור ליבון באש, ולפי שמתקלקלות בכך, יש להשתמש בתבניות אחרות חדשות או בתבניות אלומיניום חד פעמיות (חזון עובדיה שם, אור לציון ח"ג עמ' קיד בד"ה וכיון. ועי' שם עמ' קכה בד"ה ולענין).

י"ג. מיקרוגל שהשתמשו בו בחמץ במשך ימות השנה, רצוי שלא להשתמש בו בפסח. אולם מעיקר הדין ניתן להכשירו על ידי שינקהו היטב, ולאחר שיחלפו עשרים וארבע שעות מאז השימוש האחרון בו, יניח בתוכו כוס שבה מעט מים מהולים בחומר ניקוי שאינו מזיק למכשיר, וירתיח את המים במשך כמה דקות עד שדפנות המכשיר יספגו את האדים (ילקוט יוסף פסח, מהדורת תשע"א, עמ' לח, קיא-קיח).

ומיקרוגל שיש בו גם גופי חימום לצורך השחמה, נידון כתנור אפיה (ילקוט יוסף שם).

י"ד. מדיח כלים ניתן להכשירו על ידי שלאחר שינקוהו היטב, יניחו חומר ניקוי בתוכו ויפעילוהו לשטיפה במים רותחים כדרכו, אך ללא כלים. וטוב שימתינו עשרים וארבע שעות לפני פעולת ההכשרה (עיין ילקוט יוסף שם, ובתורת המועדים עמ' רמה).

ט"ו. המבערים והחצובות שמבשלים עליהם, ולעיתים גולש מתבשיל החמץ עליהם, ינקם היטב ויערה עליהם מים רותחים. וטוב יותר להגעילם (חזון עובדיה פסח עמ' קלז-קלח, ועי"ש בהערה טז-יז). ויש מחמירים לצפות את ברזלי החצובה סביב ברדיד אלומיניום (אור לציון ח"ג פ"י אות ג). והוא מנהג יפה.

המשטח שעליו מונחים המבערים והחצובות, ינקהו היטב ויערה עליו מים רותחים בעודם מבעבעים (ספר הגעלת כלים פרק י"ג סעיף קלב).[2] אמנם מעיקר הדין די שינקהו היטב ויצפהו ברדיד אלומיניום יציב, אף מבלי שיערה עליו מים רותחים.[3]

ט"ז. השיש שלעיתים מניחים עליו או שנשפך עליו חמץ חם, יערה עליו מים רותחים (חזון עובדיה פסח עמ' קס). ויש מחמירים לצפות את השיש ברדיד אלומיניום עבה (עי' משנה ברורה סי' תנא ס"ק טו). והוא מנהג יפה.

י"ז. שלחן שאוכלים עליו במשך ימות השנה חמץ, ינקהו היטב ויערה עליו מים רותחים בעודם מבעבעים. ואם חושש שייהרס השלחן מהמים, יכסנו במפה למשך ימי הפסח. אמנם שלחן שבמשך ימות השנה משתמשים בו רק כאשר מפה מונחת עליו, די שינקהו היטב, ויכבס את המפה במים שהיד סולדת בהם (שלחן ערוך סי' תנא ס"כ, חזון עובדיה פסח עמ' קנט-קס ובהערות שם).

י"ח. פלטה חשמלית, ינקה אותה היטב ויערה עליה מים רותחים בעת שהם מבעבעים. ואפילו אם חיממו על פלטה זו לחם, די בעירוי זה, ואין צורך בליבון או בכיסוי בנייר כסף, לפי שרוב תשמיש הפלטה אינו בחימום לחם (חזון עובדיה פסח עמ' קלז הערה טז בסוגריים, ילקוט יוסף, מהדורת תשע"א, עמ' מ. ועיין עוד במה שכתב בילקוט יוסף מועדים, מהדורת תשס"ד, עמ' תקצט).

(צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)

י"ט. מיחם מים חמים שלא השתמשו בו בחמץ כלל – אין צריך הגעלה, וידיחהו במים צוננים, ודי בכך (תורת המועדים עמ' רמה).

אולם, אם השתמשו בו אפילו פעם אחת לחימום לחם או שאר מוצרים המכילים חמץ, יש להכשירו על ידי אחת משתי האפשרויות: [א] ינקה את המיחם היטב ויכניסהו לתוך מים רותחים שע"ג האש, וכן יגעיל באופן זה גם את מכסה המיחם (אור לציון ח"ג עמ' קיח, תורת המועדים שם, וראה גם בילקוט יוסף מועדים עמ' תקצה). [ב] אחר שניקה את המיחם היטב, ימלאנו במים באופן שבעת בעבוע המים יגלשו וישפכו גם על חלקו החיצוני, ויוודא שיגלשו המים גם על ידיות המיחם. ואת מכסה המיחם יכניס בתוך מים רותחים שעל גבי האש (עי' שלחן ערוך סי' תנב ס"ו, וסי' תנא סי"ב גבי ידיות הכלי). ומיחם חשמלי שחושש שייהרס אם יתנהו בתוך מים רותחים שעל גבי האש, תועיל רק האפשרות השניה (עי' שלחן ערוך סי' תנא ס"א וס"ז דחיישינן דילמא חייס עלייהו).

כ. המקרר והמקפיא, ינקם וישטפם היטב במים צוננים שלא יישאר בהם שום פירור חמץ, ודיו. וכן ינקה היטב את הגומיות שבדלתות המקרר והמקפיא באמצעות מברשת שיניים וכדומה, לפי שמצויים פירורים בחריציהם (חזון עובדיה פסח עמ' קמח).

ובסוגי המקפיאים שבפתחי האוורור שלהם ישנם חריצים שנפלו לתוכם פירורים קטנים של חמץ, ואי אפשר להגיע אליהם, מעיקר הדין די בביטול החמץ שמבטל לפני הפסח. וטוב שיתן בהם מעט חומר ניקוי בכדי לפגום פירורים אלו מאכילה.

כ"א. שינים תותבות, ידיחם היטב שלא יישאר בהם שום פירור חמץ. וטוב שגם יערה עליהם מים רותחים מקומקום חשמלי וכדומה (חזון עובדיה פסח עמ' קמה).

כ"ב. אין להגעיל כלי בשר וכלי חלב ביחד, אלא בזה אחר זה. ואם חלפו על אחד מהם עשרים וארבע שעות מאז השימוש האחרון בו, רשאי להגעילם יחד (שלחן ערוך סי' תנב ס"ב).

אם מגעיל את הכלים ביום י"ד, יזהר שהגעלת הכלים תסתיים לפני השעה החמישית (בשעות זמניות), בכדי שלא יצטרך לדקדק האם הכלים בני יומן או לא (שלחן ערוך סי' תנב ס"ב. ועיי"ש טעמים נוספים).

לרכישת הגדה של פסח עם פירוש הרב זמיר כהן, לחצו כאן.