פרשת משפטים

כן, אתם מצולמים גם עכשיו

עולם הביון המודרני ממחיש לנו מה פירוש 'עין רואה ואוזן שומעת'. גם פרשת משפטים מבהירה שניתן להשליך ממורא בשר ודם כדי לפתח יראת שמיים

| כ"ה שבט התשע"ו |
אא

בשבוע בו עלתה לכותרות עינו הפקוחה של ה'אח הגדול' שהוא גם במקרה 'הדוד סם' - נגדו אסור אפילו למחות גם כאשר הוא מצוטט ומפענח את הסודות השמורים  והחשובים לביטחון מדינת ישראל – אנו מנסים להחדיר למחשבתנו גם מבט אל מצלמות המעקב של בורא עולם...  

האמריקאים פוגעים בנו כאשר הם עוקבים ומצותתים 'מאחורי הגב', במיוחד כאשר הם מענישים בחומרה ובנקמנות את יונתן פולארד המרגל הישראלי שפגע בכבודם וביוקרתם. אולם בורא עולם אינו מסתיר מאיתנו כלל את המעקב, להיפך - הוא מיידע אותנו בכך באופן ברור כלשון המשנה במסכת אבות 'דע מה למעלה ממך עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים' (פרק ב' משנה א').

דומה בכל זאת, שעולם הביון על שלל אפשרויותיו המתקדמות מיום ליום ונראות לפעמים כלקוחות מהמדע הבדיוני – מסייע לנו להפנים את משמעות המשנה באבות הנזכרת. ככל שאנו נחשפים באופן מוחשי לעובדה שאדם מצולם, מוקלט ומשודר און ליין, בכל מצב ובכל זמן, ולא אחת גם מבעד לקירות ביתו, כך נקל לנו להמחיש את העובדה שאנו נתונים להשגחת אבינו שבשמים – ולא יהיה נעים בכלל כשיום אחד יראו לנו את ההסרטות...

זהו הרעיון הטמון בדברי התנא רבי יוחנן בן זכאי ששכב על ערש דווי ונכנסו תלמידיו לבקרו, '...אמרו לו: רבינו, ברכנו! אמר להם: יהי רצון שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם. אמרו לו תלמידיו: עד כאן? - אמר להם: ולואי! תדעו, כשאדם עובר עבירה אומר: שלא יראני אדם... '(מסכת ברכות כ"ח עמוד ב').

הברכה שהעניק לתלמידיו היא שיוכלו להעתיק את התחושה הזו של מורא מבן אנוש, המורא שמא ייראה בקלונו בפני הבריות – למורא שמים, לפחד מאי הנעימות להיחשף בקלוננו לפני הבורא הרואה הכל.

הגנב והגזלן

אולם מי שחושש רק מבני אנוש, ואינו משתדל להעתיק את ההתייחסות הזו למערכת של יחסיו עם הבורא – זהו הגנב עליו נלמד בפרשת השבוע. וכך אמרו חכמים בתלמוד: מדוע גנב (הגונב בסתר) משלם כפל ואילו הגזלן (זה שמעיז לחטוף או לשדוד בגלוי) אינו משלם קנס כפל?

מפני שהגנב מורא בשר ודם עליו ואין מורא שמים עליו, ואילו הגזלן אינו חושש גם ממורא בשר ודם. במה עדיף זה שאינו חושש גם ממורא בני אנוש? הרי גם הוא אינו ירא מהבורא?

התשובה על כך, שלאדם כזה לא היתה אפשרות להפנים לעצמו את מורא שמים, אין לו את הכלי להרגיש פחד או אי נעימות מ'רואים אותי'. יש לו כנראה בעיות אחרות באישיות, הוא עז פנים וחסר מעצורים - אולם העדר היראה הוא כמעט שלא באשמתו, לעומת זאת הגנב היה יכול וצריך להפנים את התחושה המוסרית הזו – להעתיק את תחושת היראה ואי הנעימות מבני אדם, למורא ואי נעימות מבורא עולם...

'מודה ועוזב ירוחם...'

אולם גם לגנב ישנה אפשרות להפטר מעונש הקנס, כאשר הוא מודה בגנבתו בטרם באו עדים. יתכן שגם כאן הרעיון החינוכי הוא, שאם הוא בא להודות בטרם הועד עליו ובטרם יחשוש מעדים הממשמשים ובאים – הוה אומר שהוא הפנים שגם מה שלא היה בפרהסיא, ניתן להיראות והוא עלול בקרוב להיות נאשם. המחשבה הזו לבד – עד כמה שהיא נראית מאד רחוקה מאמונה, יש בה פתח תקוה.

מסר חינוכי נוסף מזמנת לו התורה, במקרה וגם עתה אין לו אפשרות כלכלית לשלם את הגנבה. שלא כבמשפט האזרחי בו תתכן אפשרות שגנב או מועל במיליונים יבריח את הכסף ויהנה ממנו בעונג רב בעתיד. במשפט העברי היסוד הראשון הוא השבת הגנבה וגם במקרה שנפטר מעונש וקנס עליו לשלם את הקרן בכל מחיר. בכל מחיר – זה אומר גם במחיר של מכירה לעבד.

עבדות – עונש או פרס?

כאשר לגנב אין ממה לשלם, הוא כילה את כספי הגנבה – עליו להמכר לעבד עברי, ובתמורה שיקבל בית הדין ישלם את הגנבה. מלבד המסר הברור המתקבל, שרכוש הזולת אינו יכול לפתור את בעיותיו, לומד הגנב ערכים נוספים. לכאורה הוא מיועד לחיי השפלה ואיבוד החרות, אולם דיני התורה ודרישותיה מהאדון הן כה מחמירות עד שקונה עבד עברי הוגדר על ידי חז"ל 'כקונה אדון לעצמו'. מלבד האיסור להעביד את העבד בעבודת פרך, חייב האדון לפרנס אותו ואת משפחתו באותה רמה בה הוא חי, ולעיתים אף להקדים את העבד.

אף שהרעיון בכללותו ידוע נצטט כמה פיסקאות מהרמב"ם בפרק ראשון מהלכות עבדים.  

"אינו נמכר בפרהסיא על אבן המקח ולא בסימטא כדרך שהעבדים נמכרין שנאמר לא ימכרו ממכרת עבד אינו נמכר אלא בצנעה ודרך כבוד". ולהלן שם: "כל עבד עברי אסור לעבוד בו בפרך, ואיזו היא עבודת פרך זו עבודה שאין לה קצבה ועבודה שאינו צריך לה אלא תהיה מחשבתו להעבידו בלבד שלא יבטל, מכאן אמרו חכמים שלא יאמר לו עדור תחת הגפנים עד שאבא שהרי לא נתן לו קצבה, אלא יאמר לו עדור עד שעה פלונית או עד מקום פלוני, וכן לא יאמר לו חפור מקום זה והוא אינו צריך לו ואפילו להחם לו כוס של חמין או להצן ואינו צריך לו אסור ועובר עליו בלא תעשה שנאמר לא תרדה בו בפרך"

ועוד: "כל עבד עברי אסור לישראל שקנהו להעבידו בדברים בוזים שהם מיוחדים לעשות העבדים כגון שיוליך אחריו כליו לבית המרחץ או יחלוץ לו מנעליו שנאמר לא תעבוד בו עבודת עבד אינו נוהג בו אלא כשכיר שנאמר כשכיר כתושב יהיה עמך, ומותר לספר לו שערו ולכבס לו כסותו ולאפות לו עיסתו אבל לא יעשה אותו בלן לרבים או ספר לרבים או נחתום לרבים

"...כל עבד עברי או אמה העבריה חייב האדון להשוותן לו במאכל ובמשקה בכסות ובמדור שנאמר כי טוב לו עמך שלא תהא אתה אוכל פת נקי והוא אוכל פת קיבר אתה שותה יין ישן והוא שותה יין חדש אתה ישן על גבי מוכין והוא ישן על גבי התבן ...מכאן אמרו כל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו, וחייב לנהוג בו מנהג אחוה שנאמר ובאחיכם בני ישראל..."

מכל הדברים הללו לומד הגנב לשעבר, ערכים של נתינה לזולת ורגישות לזולת, (כמה רגישות יש באיסור להעביד ללא הגבלת שעה או משימה... כמה אצילות יש באיסור לאכול או לישון ברמה יותר גבוהה מאשר העבד? הרי זה בלתי נתפס!) אין ספק שאף אחד לא מעוניין 'לקנות אדון לעצמו' המניע העיקרי של האדון הקונה עבד הוא לשקם את האדם שגורלו הביא אותו לשפל מוסרי, ללמד אותו אורח חיים נכון ולהחזיר אותו למעגל החיים התקין... כמה חבל שהקרימינולוגים והסוציולוגים לא באים ללמוד קורס בתורת חיים שהיא תורת החיים!

מעובד מדברי הרב מנחם יעקובזון, ראש ישיבת 'מאור יצחק' במושב חמד

הטור מתפרסם לעילוי נשמת מנחם ורחל שרעבי ע"ה.

דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4 (88 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

הגדה לפסח עם פירוש הרב זמיר כהן

45לרכישה

מוצרים נוספים

הגדה לפסח "ברוך יאמרו" - הרב ברוך רוזנבלום

הגדה עומדת

ערכת יודאיקה "בני מלכים" לפסח

הגדה של פסח - חבורת תריג

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

ילדים מספרים על עצמם בקומיקס 1 - חיים ולדר

לכל המוצרים