הסוכרייה שנזרקה מעזרת הנשים שברה את המשקפיים של הגבאי. מי ישלם?

נהגו העולם לזרוק סוכריות על החתן בשבת ה'אויפרוף' (שבת חתן), לאחר עלייתו לתורה, ומקור לכך מצינו במסכת ברכות (נ':) שהיו זורקים לפני החתן והכלה קליות ואגוזים. וכעין זה במסכת שמחות (פ"ח): מבזבזין (זורקים) לפני החתנים ולפני הכלות מחרוזות של דגים וחתיכות של בשר. והיו עושים כן לשמחת חתן וכלה. (וכל זה דווקא באופן שהאוכלים לא נמאסים על ידי הזריקה).

ובכן, מעשה שהיה בחתן, שלאחר עלייתו לתורה, זרקו עליו סוכריות מעזרת הנשים, ואחת הסוכריות שנזרקה מתוך התלהבות רבה, פגעה באופן ישיר בזגוגית המשקפיים של גבאי בית הכנסת, וניפצה אותה... (יצויין, שהמרחק בין עזרת הנשים לבימה היה רב, ולכן הסוכריות נזרקו חזק).

הגבאי תובע כעת את זורקת הסוכרייה לשלם עבור הנזק. הזורקת טוענת כנגדו: 'הדבר אירע שלא במתכוין ובדרך שמחה, אך אם ההלכה מחייבת לשלם עבור נזק שכזה, אשלם את מלוא דמי הנזק'.

ובאו השניים אל מו"ר שליט"א ושאלו: האם יש חיוב לשלם על המשקפיים שנופצו מחמת זריקת הסוכרייה?

השיב הרב יצחק זילברשטיין שליט"א:

'אדם מועד לעולם', וחייב על נזקיו גם שנעשו בשוגג או באונס (שו"ע חו"מ סי' תכ"א ס"ג). אך בכל זאת נראה שבענייננו אין חיוב לשלם לגבאי עבור הנזק, משתי סיבות:

א) שבירת המשקפיים לא נעשתה בדרך היזק והשחתה, אלא מתוך שמחת חתן וכלה, ונפסק ברמ"א (חו"מ סי' שע"ח ס"ט): "בחורים הרוכבים לקראת חתן וכלה, והזיקו זה את זה ממון חבירו, דרך שמחה ושחוק (ולא מתוך כוונה להזיק), וכן בשאר דבר שמחה, הואיל ונהגו כן, פטורין".

ואמנם ברור הדבר, שיש להיזהר מאוד שלא להזיק לאחרים בזריקת הסוכריות, ויש לזורקן בנחת, אך בדיעבד לאחר שנזרקו והזיקו, והיה זה מתוך שמחת חתן, נראה לפטור מתשלום הנזק. והגם שב'ערוך השולחן' (או"ח סי' תרצ"ה ס"י) כתב: "ועכשיו בעוונותינו הרבים ערבה כל שמחה, ואין אנו נוהגים לשמוח כל כך עד שיבוא להיזק, ולכן עכשיו כשהזיק חייב לשלם", מכל מקום נראה שדבריו אמורים במיני שמחה שכיום אינם נהוגים, אך זריקת הסוכריות לשמחת החתן כן נהוגה בימינו, וממילא לא ניתן לחייב עבור היזק שנגרם משמחה זו.

ב) קיימת טענה כלפי הגבאי – מדוע ראשך ומבטך היו מופנים לעבר עזרת הנשים?! ובפרט ברגעים אלו שנזרקים משם סוכריות! ואילו לא היה מביט לשם, לא היתה פוגעת הסוכרייה ישירות בזגוגית משקפיו. ומכיון שהגבאי עצמו נהג שלא כראוי, ולא רק שלא נזהר בעצמו שלא להיפגע מהסוכריות, אלא אף הפנה את פניו כלפי המקום שמשם נזרקו, אם כן 'איהו דאזיק אנפשיה' (הוא זה שהזיק את עצמו).

לסיכום: נראה שאין חיוב לשלם לגבאי עבור היזק משקפיו.

לרכישת הספר "ופריו מתוק" בהידברות שופס, הקלק כאן.