Englishhidabroot.com

הרבנית ימימה מזרחי

חוששים ממלחמה עם איראן? הרבנית ימימה על כוחה של תפילת ערבית

בין החשש ממבצע באיראן לשאלה מתי תקום ממשלה, הרבנית ימימה חוזרת אל ההבטחה ששמע יעקב אבינו: "והנה אנכי עמך”. מה יש במילים האלה שיכול להרגיע גם אותנו?

חוששים ממלחמה עם איראן? הרבנית ימימה על כוחה של תפילת ערבית
אא

האם תהיה מלחמה עם איראן?

כן תהיה?

לא תהיה?

מתי תהיה?

האם תהיה ממשלה בקרוב?

אנחנו בתחושה קצת פוסט טראומטית,

כעם שכל הזמן נמצא בין לבין.

לפעמים קשה להאמין שיש איזושהי התחלה שהיא משהו חדש ומופלא.

אז אין ממשלה כרגע, ואנחנו במצב שקוראים לו "בין השמשות".

זה המצב הכי מערבב בעולם,

זה המצב שבו יעקב אבינו מלמד תפילת הערבוב הזאת,

תפילת ערבית.


בפרשתנו, יעקב אבינו יוצא מבאר שבע.

הוא עוזב את הבית של אמא המפנקת, הטובה.

לנשים שלו, רחל ולאה, הוא עדיין לא הגיע.

בעצם הוא באמצע שום מקום.

יש ביטוי נורא בתהילים של דוד המלך:

וְלֹא יַכִּירֶנּוּ עוֹד מְקוֹמוֹ.

לא, אני לא מכירה את המקום הזה שאני נמצאת בו

עכשיו, והמקום הזה לא מכיר אותי. אני מרגישה זרה.


מה זה אומר, "וְלֹא יַכִּירֶנּוּ עוֹד מְקוֹמוֹ"?

"עוֹד" במובן של "כבר לא"

(וְלֹא יַכִּירֶנּוּ עוֹד כי אני כבר לא בבית של אמא)

ו"עוֹד" במובן של "עדיין לא"

(עדיין לא הגעתי למקום שאני רוצה להגיע אליו).

זו תחושת תלישות נוראה - אני סתם באמצע שום מקום!


ובמצב הזה הפרשה תגיד עוד הפעם ועוד הפעם ועוד הפעם ועוד הפעם את המילה "מקום":

וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם.

מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה.

וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן עַל פִּי הַבְּאֵר לִמְקֹמָהּ.

וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית אֵל.

לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ.

כל המצוקה הנוראה הזאת של "אין לי מקום בעולם"

משתקפת בפרשה.

וכאן המדרש מבטיח: תקשיבי, את לא מבינה שבכל מקום,

יש לך מקום.

גם בבין לבין, גם באי ודאות, יהיה איראן, לא יהיה איראן,

תהיה ממשלה, לא תהיה ממשלה.


כך כותב המדרש:

הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְאֵין עוֹלָמוֹ מְקוֹמוֹ.

"המקום", שזה הקב"ה, נמצא איתך ועוטף אותך.


יעקב הולך לישון באמצע שום מקום. ברחוב. בשדה.

מקיף את הראש שלו באבנים, מִפְּנֵי חַיּוֹת רָעוֹת.

איזה פחד!

... וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו. והוא אומר לו,

"אני לא אעזוב אותך. איפה שלא תהיה, וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ.

אני בכל מקום, אני המקום עצמו".

והוא מתעורר כל כך שמח ומתרגש.

"מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה! אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹקִים.

זה - בַּיִת! וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם".


מי שיש לה אלוקים בלב, מרגישה מקום בכל מקום.

היא אף פעם לא הומלסית, גם בין שני מקומות,

גם כשלא יכירך עוד מקומך.


אני שומעת כל כך הרבה נשים שמרגישות שאין להן אדמה מתחת לרגליים, אין להם מקום.

זה כולל אפילו רעיות שמרגישות שקופות,

וסבתות מרגישות שקופות.

"ימימה, לא יכירני מקומי. המקום שאני מְתַפְקדת בו בכזו

יעילות ובכל כך הרבה טוב, לא מכיר בי, לא מכיר בטובתי

בכלל".


והבשורה בפרשתנו: יש לך מקום!

והמקום הזה, זה ריבונו של עולם.

וזאת הברכה שבירך יצחק, כך כותב ה"שפת אמת",

את יעקב בפרשה הקודמת, לפני שהוא מאבד את מקומו:

"וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹקִים".

אומר ה"שפת אמת": בכל מקום שתהיה, אני נותן לך את אלוקים. אלוקים זה מקום. וזה עוטף. וזה ארבע קירות.

אל תפחד משום דבר.


ולפעמים, כשאתה מרגיש כל כך נמוך, תדע:

זה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, אבל מכאן אתה עולה עד לשמיים.


גם כשאת לא יודעת מה מאחורייך ומה מלפנייך,

את תמיד יודעת מה מעלייך.

יש לך סולם. תעלי.

ואת יודעת מה יפה בסולם של יעקב? שהוא מתחיל כאן, בארץ. בדיוק במקום שבו את נמצאת עכשיו, עם כל מה שחסר, כואב, מבלבל ומחכה לתשובה.

תגיות ועדכונים:

השנה תדליקו בחנוכייה המרהיבה המוענקת לשותפי מחלקת "שבויות" של הידברות - ובזכותכם יהודיות יחולצו מהכפרים הערביים. לחצו כאן או חייגו: 073-222-1212

כל תוכן חדש של הרבנית ימימה מזרחי / פרשה ואישה ישר למייל שלך

כתובת המייל שלך נוספה לרשימת התפוצה

זמני היום

13:00
ט' כסלו התשפ"ז
בקרוב·מנחה קטנה14:28
  • הנץ החמה06:11
  • סוף זמן ק"ש08:47
  • חצות היום11:24
  • שקיעה16:37
כל זמני היום