מחקר חדש: ביטול ההפלרה פגע בשיניים של ילדים משכבות חלשות

מחקר ישראלי חדש, שבחן רשומות של ילדים בני 12 שטופלו ברשת מכבידנט בשנים 2014 עד 2022, קובע כי "הפסקת הפלרת מי השתייה בישראל נקשרה למדד גבוה יותר של טיפולי עששת בקרב ילדים ולהרחבת הפערים בין אוכלוסיות חזקות לחלשות". כך דווח היום(חמישי) בוואלה.

על פי המחקר, הממצא העיקרי נוגע לילדים מיישובים בדירוג חברתי וכלכלי נמוך. בקבוצה שסווגה ללא הפלרה, מדד הטיפולים בעששת היה גבוה ביותר מפי שניים לעומת ילדים מיישובים בדירוג גבוה. בהשוואה בתוך קבוצת היישובים החלשים, המדד היה גבוה בכ־24% ללא הפלרה לעומת הפלרה. מדובר בהבדל במדד הטיפולים, ולא בעלייה של 24% במספר הילדים שחלו בעששת.

המחקר פורסם בכתב העת Israel Journal of Health Policy Research. חתומים עליו Rayan Fawarsy, טלי צ'קרטצ'י, מרדכי פינדלר, דורון חיים, יונתן מן וגיא טוביאס, מהאוניברסיטה העברית, המרכז הרפואי שיבא ויחידת המחקר של מכבידנט.

על פי הדיווח, חובת הפלרת המים בישראל הופסקה באוגוסט 2014. החוקרים ביקשו לבחון את הקשר בין השינוי לבין בריאות השיניים בשנים שלאחר מכן, ובמיוחד לבדוק אם ילדים מאוכלוסיות מוחלשות הושפעו ממנו יותר.

לשם כך נותחו רשומות ממוחשבות מיותר מ־50 מרפאות ברחבי הארץ. בתקופת המחקר נרשמו בקרב הילדים 61,066 טיפולים משקמים, ובהם סתימות וכתרים, וכן 3,327 עקירות של שיניים קבועות בשל עששת. כמעט 28 אלף ילדים קיבלו לפחות טיפול משקם אחד, ו־1,545 נזקקו לעקירות.

החוקרים התמקדו במדד MF, המתייחס לשיניים משוקמות ולשיניים חסרות בעקבות עששת. זהו חלק ממדד מקובל להערכת בריאות השיניים, הכולל בדרך כלל גם שיניים עם עששת שטרם טופלה. במחקר המדד התבסס על רישומי טיפולים, ולכן הוא משקף עששת שהובילה לסתימה, לכתר או לעקירה.

לפי פרשנות החוקרים, הפלרה מספקת הגנה שאינה תלויה באותה מידה ביכולת הכלכלית של המשפחה או בפנייה יזומה לטיפול מונע. משפחות מבוססות עשויות לפצות טוב יותר על היעדרה באמצעות אמצעי מניעה ושימוש בשירותי רפואת שיניים.