הלימוד היומי
האם מותר לברך ברכות השחר בקול רם, ולמה עושים אזכרה לנפטרים?
יום שלישי, ג' בחשוון תשפ"ז: גם בתקופות של לחץ, הקדישו כמה דקות ביום ללימוד היומי. שתפו משפחה וחברים
- הידברותלמעקב
- ב' חשון התשפ"ז||

2 הלכות ביום
2 הלכות ביום מתוך "בהלכה ובאגדה", עפ"י פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל.
האם מותר לברך ברכות השחר בקול רם על מנת שיענו אמן?
יש נוהגים בבואם לבית הכנסת לברך ברכות השחר בקול רם, כדי לזכות את הציבור בעניית אמנים, ותבוא עליהם ברכה. אולם כל זה כשיודעים שהציבור באמת מקשיבים לברכותיהם ועונים 'אמן', אבל אם כל אחד עסוק בהכנותיו לתפילה ואינו שם לבו לענות, נמצא שמכשילים את הציבור באי עניית אמן, שדבר זה חמור מאוד כפי שיבואר להלן, ועל כן הנכון שיברכו לעצמם בלבד.
המשך ביאור ברכות השחר – על מה אנחנו מודים לה'?
הנותן ליעף כח - תודה לה' שאנחנו מפקידים נשמתנו בידו כשהיא עייפה מעבודת היום, ומחזירה לנו בבוקר שקטה, רגועה ושלוה.
רוקע הארץ על המים - שוטח את האדמה על המים, שהרי הארץ נמצאת על המים, והקב"ה שוטח אותה ומייצב אותה שלא תתמוטט תחת רגלנו. ובברכה זו אנו מודים אפילו על עובדה פשוטה זו של הרגשת קרקע יציבה שאינה מתמוטטת, ובכך מנצלים כל הזדמנות, כדי לכוון את מבטנו אל יצירתו של הטבע וקיומו בדרך נס, שהארץ צפה על המים במאמרו.
המכין מצעדי גבר - מודה לה' על שברא בו איברים וחוליות ברגלים, המאפשרים לו לצעוד כפי רצונו.
שעשה לי כל צרכי - מודה לה' על שנתן לו נעליים לרגליו, ועל ידי זה יכול ללכת לכל צרכיו. וכן מודה הודאה כללית, על כל מה שנתן לו ה' מקטן ועד גדול.
התובנה היומית
יוסי החליט לעשות דיאטה ולחזק את שרירי הבטן. לשם כך החליט להירשם למכון כושר. אך כשהגיע לראשונה למכון, ראה להפתעתו את המקום ריק ממכשירים. הוא ניגש להנהלה ושאל: "איפה ההליכונים, אופני הכושר, המשקולות? איפה כל מכשירי הכושר?".
השיבו לו: "רצינו לעשות אתך חסד. במקום שתתעייף הרבה עם המכשירים ותזיע, ארגנו עבורך במכון ספות נוחות ושתייה חמה. תתכבד...".
יוסי התרגז: "אתם מהתלים בי? זה מכון כושר?! באתי להיבנות פה, ולא להתפנק! אני רוצה להתאמץ, להתעייף ולהזיע, כי ככה אני נבנה, ככה השרירים שלי מתחזקים!".
מי צודק לדעתכם? יוסי או מכון הכושר? ברור לנו שיוסי צודק...
באותה מידה אדם בא לעולם, ובורא העולם נותן לו מגוון "מכשירי כושר", כדי להתאמן ולהתחזק בעזרתם. מכשירי הכושר בדמות קשיים, התמודדויות וניסיונות, הם אלו דווקא שבונים אותו, שמרוממים אותו!
אילו היה הכול פשוט וברור, שטיח אדום נפרש לפניו לשמירת תורה ומצוות - ללא יצרים, ללא התמודדויות - ללא מכשירי הכושר שלו - על מה היה מגיע לו שכר? אבל כשלאדם יש יצרים מבפנים ופיתויים מבחוץ, והוא משתמש בהם כבמכשיר כושר, כדי להתחשל ולהתחזק בדרך ה' - הוא זוכה להכשיר את נשמתו לחיים רוחניים, נאצלים ונעלים, כבר בעולם הזה, הזמני, אך בעיקר בעולם הבא, שהוא נצחי.
זכרו, כל זמן שהנשמה בתוך הגוף, היא יכולה להתחזק ולהתעלות - בשמירת עיניים, בשמירת שבת, בהתגברות על כעסים ובתיקון המידות. ברגע שאדם עוזב את העולם (וכולנו נעזוב...), אין לו אפשרות עוד לתקן.
החיזוק היומי
למה עושים אזכרה ביום שבו האדם נפטר? מדוע דנים את האדם בשמיים בכל שנה מחדש? כיצד עושים חסד לנפטר? מורנו הרה"ג זמיר כהן שליט"א בקטע קצר עם כל הפרטים המרתקים. צפו