האם סנאים גרמו להתפרצות דבר ברוסיה והביאו למותה של חוקרת צעירה?

בימים האחרונים הפך מותה של חוקרת צעירה בסיביר שברוסיה לאחת מפרשות הבריאות המסתוריות ביותר ברוסיה. דריה שיפילובה, עובדת בת 28 במכון המחקר נגד דבר באירקוטסק, מתה ב-2 באוקטובר לאחר שפיתחה דלקת ריאות חמורה שמקורה לא הובהר. לאחר מותה החלו להופיע דיווחים שלפיהם ייתכן שנדבקה ב-Yersinia pestis, חיידק הדבר שהיה אחראי למגפות היסטוריות ובהן "המוות השחור".

אלא שאז החלה להתפתח תעלומה נוספת: אם אכן היה מדובר בדבר, מהיכן הגיעה ההדבקה? תחילה הופצה גרסה שלפיה שיפילובה נחשפה לחיידק לאחר שמבחנה ובה חומר נגוע נשברה במעבדה. הרשויות הרוסיות הכחישו שנמצאה עדות לתאונה כזו, ואין כרגע הוכחה פומבית לכך שהיא אכן התרחשה.

כעת צצה אפשרות אחרת: סנאי קרקע. לפי דיווחים בתקשורת הבריטית ובכלי תקשורת עצמאיים, לפני שחלתה השתתפה שיפילובה בעבודת שטח באזור בוריאטיה, סמוך לגבול מונגוליה, שם חקרה מוקדי דבר טבעיים ומכרסמים היכולים לשאת את החיידק. אחד הדיווחים טען, כי היא עסקה במחקר של סנאי קרקע שנמצאו באזורים שבהם חיידק הדבר מסתובב באופן טבעי.

מכאן נולדה התיאוריה: ייתכן שלא מדובר כלל בדליפה מהמעבדה, אלא בהדבקה שהתרחשה במהלך עבודת השטח. רוסיה מסרה לארגון הבריאות העולמי שלא זוהו מקרי דבר בעיר אירקוטסק, וכי בדיקות של אנשים שהיו במגע עם החוקרת לא מצאו מחוללי מחלה מסוכנים מהסוג הנבדק.

האם סנאים יכולים להעביר דבר?

מחלת הדבר לא נעלמה לחלוטין מהעולם. החיידק Yersinia pestis ממשיך להתקיים בטבע בתוך אוכלוסיות של מכרסמים, ובמיוחד במערכות אקולוגיות שבהן פרעושים מעבירים אותו ממכרסם למכרסם.

בסיביר מוכרים כבר עשרות שנים מוקדים טבעיים, שבהם סנאי קרקע ופרעושים הקשורים אליהם משתתפים במחזור החיים של החיידק. מחקר, שעסק במוקד דבר טבעי באזור טובה שבסיביר תיאר, כיצד אוכלוסיות פרעושים החיות על סנאי קרקע ארוכי זנב ממלאות תפקיד משמעותי בהתפשטות החיידק בקרב בעלי החיים.

אנשים רבים מדמיינים הדבקה ממכרסם כמצב שבו בעל החיים נושך אדם, אך בדבר הסיפור יכול להיות שונה לחלוטין. לעיתים דווקא הפרעוש הוא שמבצע את ההעברה. פרעוש ניזון מדמו של מכרסם נגוע, החיידק מצטבר בגופו, ולאחר מכן הוא עובר לבעל חיים אחר או לאדם.

במקרים אחרים עלולה להתרחש הדבקה בעקבות מגע ישיר עם רקמות או נוזלי גוף של בעל חיים נגוע. לכן חוקרים, וטרינרים ואנשים העוסקים בדגימת חיות בר, באזורים שבהם הדבר קיים באופן טבעי, נדרשים לאמצעי מיגון קפדניים.

המקום שבו עבדה החוקרת תרם לחרושת השמועות: המכון באירקוטסק מתמחה בחקר דבר ומחלות זיהומיות מסוכנות. לאחר מותה דווח כי עובדים הושמו בבידוד וכי אנשים שהיו איתה במגע נכנסו למעקב רפואי. על פי סוכנות הידיעות רויטרס, כמעט 200 אנשים הושמו בתחילה תחת השגחה, אם כי חלק ניכר מהם שוחרר לאחר שלא נמצאו סימנים למחלה מסוכנת.

העובדה ששיפילובה עבדה בעצמה עם Yersinia pestis תרמה עוד יותר לחשדות. שמה הופיע השנה בין חוקרים שעסקו בבדיקת רגישותם לאנטיביוטיקה של זני Yersinia pestis מסיביר.

הרשויות הרוסיות הגדירו את סיבת המוות כ"דלקת ריאות מאטיולוגיה לא ידועה", כלומר דלקת ריאות שמקורה טרם נקבע. הן גם הודיעו שלא נמצא קשר מוכח בין מחלתה של שיפילובה לבין פעילותה המקצועית. ארגון הבריאות העולמי הודיע כי לא דווחה התפרצות דבר בסיביר, וכי בשלב זה אין עדות להתפשטות המחלה בקרב האנשים שהיו במגע עם החוקרת. גם מומחי בריאות מדגישים כי אין כיום סימנים לכך שמתפתחת מגפה רחבה.