מילון לראש השנה: 15 מונחים ששומעים בבית הכנסת ולא תמיד באמת מבינים

אתם פותחים את המחזור, מדפדפים בניסיון למצוא את המקום ושומעים מכל עבר מילים כמו תשר״ת, מלכויות ותקיעות דמעומד. אם נראה לכם שכולם מסביב יודעים מה בדיוק קורה ורק אתם לא, הכנו עבורכם מילון קצר שיעשה סדר.

1. מחזור

ספר התפילות המיוחד לחגים. בניגוד לסידור, שמלווה אותנו בימי חול ובשבתות, המחזור כולל את התפילות, הפיוטים וההוספות המיוחדות לכל חג. לפני שאתם מגיעים לבית הכנסת, חשוב לבדוק שהמחזור שבידכם מתאים לראש השנה ולנוסח שבו מתפללים במניין שלכם.

2. שליח ציבור

שליח הציבור (בקיצור: ש"ץ) מוביל את התפילה ומתפלל בשם הקהל. לא מדובר רק בחזן בעל קול יפה, אלא בנציג הציבור שמבקש רחמים עבור הציבור.

3. חזרת הש״ץ

לאחר שהקהל מסיים את תפילת העמידה בלחש, שליח הציבור חוזר עליה בקול. בראש השנה משולבים בחזרה פיוטים ותוספות רבות.

4. מוסף

מוסף היא תפילה הנאמרת בשבתות, בראשי חודשים ובחגים, כנגד קורבן המוסף שהוקרב בבית המקדש. בראש השנה משולבים בתפילה זו שלושת הנושאים המיוחדים של היום: מלכויות, זכרונות ושופרות.

5. פיוט

שיר קודש שחובר כדי להשתלב בתפילה. חלק מהפיוטים נאמרים על ידי החזן, חלקם על ידי כל הקהל וחלקם לסירוגין - בין החזן והקהל. סדר הפיוטים משתנה בין העדות והקהילות.

6. המלך

בשחרית של ראש השנה ויום הכיפורים, מנגן שליח הציבור את המילים "המלך יושב על כיסא רם ונישא" שבסוף תפילת "נשמת כל חי" בניגון חגיגי ומיוחד. המילה "המלך" מדגישה את הנושא המרכזי של היום: ההכרה במלכותו של הקב"ה.

7. ונתנה תוקף

אחד הפיוטים המפורסמים והמרגשים בתפילות הימים הנוראים. הוא מתאר את יום הדין, את שבריריותם של החיים ואת כוחן של תשובה, תפילה וצדקה. המשפטים המוכרים "מי יחיה ומי ימות" ו"בראש השנה ייכתבון וביום צום כיפור ייחתמון" לקוחים ממנו.

8. אבינו מלכנו

תפילה הנאמרת בעשרת ימי תשובה, כולל ראש השנה ויום כיפור, וכן בתעניות ציבור. כל משפט בתפילה פותח במילים "אבינו מלכנו", ולאחר מכן באה הבקשה.

התפילה נאמרת לאחר חזרת הש"ץ בשחרית ובמנחה, ובזמן אמירתה ארון הקודש פתוח. כאשר ראש השנה חל בשבת, ספרדים אומרים את התפילה, ואשכנזים לא.

ביום כיפור תפילת "אבינו מלכנו" נאמרת כמעט בכל התפילות: ערבית, שחרית, מנחה ונעילה.

9. מלכויות

החלק הראשון מבין שלושת החלקים המיוחדים בתפילת מוסף של ראש השנה. הוא כולל פסוקים העוסקים במלכותו של הקב"ה, ומבטא את קבלתו כמלך על העולם.

10. זכרונות

החלק השני מבין שלושת החלקים המיוחדים בתפילת מוסף של ראש השנה. הוא כולל פסוקים העוסקים בכך שהקב"ה זוכר את מעשי בני האדם ואת הברית שכרת עימם, וכל מעשה נוכח לפניו ומובא בחשבון.

11. שופרות

החלק השלישי מבין החלקים המיוחדים במוסף של ראש השנה, הכולל פסוקים שבהם מוזכר השופר. הפסוקים מחברים בין מעמד הר סיני, השופר של ראש השנה והשופר הגדול של הגאולה. שלושת החלקים - מלכויות, זיכרונות ושופרות - מופיעים כבר במשנה (ראש השנה ד' ה'-ו') כמבנה המרכזי של תפילת ראש השנה.

12. תקיעה

קול ארוך ורצוף של השופר. האדם שתוקע נקרא בעל תוקע, ולפני התקיעות הגבאי או המקריא מכריז בדרך כלל איזה קול יש להשמיע. "תקיעה" היא צליל אחד יציב, ולא סדרת קולות קצרים. אם היום הראשון של ראש השנה חל בשבת - לא תוקעים בו בשופר. את התקיעות ישמעו ביום השני.

13. שברים

שלושה קולות קצרים ובינוניים הנשמעים כמו אנחות. השברים מבטאים לב נשבר והתעוררות לתשובה. הם קצרים מתקיעה אך ארוכים מן הקולות הזעירים של התרועה.

14. תרועה

סדרה מהירה של קולות קצרים מאוד. הסיבה שתוקעים גם שברים וגם תרועה קשורה לספק קדום בשאלה כיצד בדיוק נשמע קול התרועה שעליו ציוותה התורה: כאנחות, כיבבות קצרות או כשילוב של שתיהן. לכן תוקעים את כל האפשרויות. סדרי התקיעות מבוארים בשולחן ערוך (אורח חיים, סימן תק"צ).

15. תשר"ת תש"ת ותר"ת

אלה ראשי התיבות של סדרי התקיעות.

תשר״ת: תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה.

תש"ת: תקיעה, שברים, תקיעה.

תר"ת: תקיעה, תרועה, תקיעה.

את סדר התקיעות הראשון שומעים לפני תפילת מוסף, והוא מכונה "תקיעות דמיושב". תקיעות נוספות נשמעות במהלך תפילת מוסף או בחזרת הש"ץ שלאחר מכן ונקראות "תקיעות דמעומד". בפועל, בקהילות רבות הקהל עומד גם בתקיעות הראשונות, כך שהשם אינו תמיד מתאר את מה שתראו סביבכם (שולחן ערוך אורח חיים, סימן תקצ"ב).