"הם שואלים איך להתגייר": החב"דניק הצעיר חורך את הרשת הערבית

זה קורה לפחות פעם בשבוע: צעיר חרדי מופיע לפתע על מסך הטלפון של מאות אלפי צופים ברחבי העולם הערבי. בקול רגוע ובערבית שוטפת ומדויקת הוא מסביר להם על מצוות אכילת מצה בפסח, מבאר את פשרן של מילות התפילה, מבהיר מדוע יש ללבוש ציצית, ומספק מידע על עוד ועוד נושאים תורניים. רבים מהצופים לא יודעים שהאיש על המסך הוא שלום כובש, חסיד חב"ד צעיר, אשר סיפור החיים שלו מרתק לא פחות מהתוכן שהוא יוצר.

מהונגריה לישראל

"גדלתי במשפחה של שליחי חב"ד בהונגריה", מספר כובש. "אמא שלי גדלה בארץ, באזור הקריות. אבא, הרב שלמה כובש, הוא הונגרי, בעל תשובה, וכיום מנהל את כל חב"ד בהונגריה. שנות הילדות שלי עברו עליי בהונגריה. בבית דיברנו אך ורק עברית, אך מכיוון שבמוסדות הלימוד למדנו בהונגרית, וגם מחוץ לבית דיברנו בשפה זו – שלטנו בה היטב. בגיל 14 נשלחתי לישיבת חב"ד בבלגיה, בישיבה גדולה למדתי בארץ, ואחר כך המשכתי לשנה של שליחות בחברון".

בעודו מתגורר בחברון, נחשף כובש לראשונה לשפה הערבית, והחליט שהוא מעוניין ללמוד אותה. "התחלתי ללמוד בקורס, אצל מורה מומחה, ומאז אני לומד אצלו עד היום".

מה יש בשפה הערבית שמשך אותך כל כך?

"הערבית תמיד עניינה אותי. אהבתי מוזיקה מזרחית, וגם התחברתי לתרבות המזרח תיכונית. הרצון ללמוד היה קיים תמיד, וכשהוא התממש – ממש שמחתי".

כובש לא עזב את הערבית גם כששירת לאחר מכן בחטיבת גבעתי. גם כשחזר להונגריה למשך שנתיים נוספות, המשיך ללמוד שם את השפה. הוא התמקצע בה גם מבחינה אקדמית, דרך לימודים באוניברסיטה הפתוחה. "בשנה שעברה חזרתי לארץ וגרתי אצל סבא שלי בקריות. בחודש האחרון ברוך ה' התחתנתי, וכיום אני מתגורר בכוכב יעקב".

ערבית שוטפת

מהיכן הגיע הרעיון לייצר את הסרטונים בערבית?

"זה התחיל אחרי שהשתחררתי מהצבא. חשבתי לעצמי מה אני הולך לעשות, ומהר מאוד עלה לי הרעיון של ייצור סרטונים בערבית. מבחינתי זה היה פשוט מתבקש – כי זה משהו לא סטנדרטי, ואין הרבה אנשים חרדים, עם זקן ולבוש חרדי מלא, שמדברים ערבית, הונגרית ואנגלית. בנוסף, יש לי יכולות תקשורת, כך שזו יכולה להיות הזדמנות אמיתית לשפוך אור בפני ציבור שלם, על דברים שעד היום היו רחוקים ממנו לחלוטין".

בפועל, הרעיון הפציע לפני כשנה: "חזרתי לביקור בהונגריה, והלכתי להסתפר במספרה שצמודה לדוכן קבב. ראיתי שם הונגרי שמנסה לבקש סיגריה מהערבים שעבדו במקום, אבל הם התקשו להבין אותו, כי הוא דיבר רק הונגרית ולא אנגלית.

"ניגשתי ותרגמתי ביניהם, וארגנתי לו את הסיגריה. מכיוון שהיה קר וחבשתי כובע לא ראו שאני יהודי, אז אחד מהם פנה אליי, כי חשב שאני תומך בסוגיה הפלסטינית. הוא שאל מאיפה אני יודע את השפה, והתחלתי לדבר איתו. אמרתי לו שאני ישראלי מאזור הקריות, והוא היה בהלם ולא האמין לי. כשאמרתי לו שקוראים לי שלום, הוא ביקש: 'תוכיח לי'.

"באותם ימים היה לי פודקאסט בהונגרית על המזרח התיכון. אבל כשחזרתי הביתה וסיפרתי לאבי על מה שהתרחש, הוא אמר לי: 'אתה צריך להתחיל ליצור תוכן בערבית, ולא רק פודקאסט, כי מדובר בקהל יעד גדול בהרבה'. הוא עודד אותי ללכת על זה, וכך התחלתי לייצר סרטונים בערבית על היהדות".

איך אתה מחליט אלו נושאים לחשוף בסרטונים?

"אני הולך לפי מה שמרגיש לי מעניין, לפי שאלות שאני מקבל מהקהל, וגם לפי מה שרלוונטי לתקופה או לחגים. מעבר לזה, יש נושאים שאני יודע מראש שימשכו אש ויעניינו את כולם – כמו דינמיקה בין גברים ונשים, זוגיות ונישואין. אני רואה מה אנשים שואלים בתגובות, ומזהה איפה יש ביקוש אמיתי".

יש נושאים מסוימים שפתאום תפסו תאוצה?

"חד-משמעית, הסרטון על טהרת המשפחה. זה ממש ריתק אותם. הם היו בהלם לגלות שיש עולם רוחני שלם שעומד מאחורי ההלכות האלו".

אבל יש גם נושאים מורכבים מאוד. איך אתה מכווץ מושגים עמוקים לדקה וחצי?

"אני לא חושב שיש דבר כזה 'נושא קשה', יש נושאים מורכבים יותר שדורשים מחשבה. האתגר האמיתי הוא הזיקוק: יש לי דקה וחצי עד שתיים לכל היותר, ולכן אני חייב לחשוב טוב-טוב מה הנקודות המרכזיות שחייבות להיכנס כדי שהצופה יבין את הרעיון בלי לאבד עניין.

"עד היום לא ממש נתקלתי בנושא שהיוותה לי בעיה אמיתית מבחינת הקבלה שלו, חוץ מנושא אחד שעדיין לא נגעתי בו – בית המקדש. אני מחפש את הדרך לעשות את זה ברגישות המיטבית, בלי לפגוע באמונות של אחרים ובלי לוותר על האמת שלנו".

שליחות על המסך

אתה מאמין שהסרטונים עוזרים להם לראות אותנו באופן טוב יותר?

"אני חושב שכן. כדי להבין את זה לעומק, צריך להשוות בין שני סוגי שנאות היסטוריות ליהודים: השנאה באירופה מול השנאה בעולם האסאלמי. באירופה, האנטישמיות מושרשת עמוק מאוד בתוך התרבות הנוצרית. בגלל זה קל להם כל כך להאמין לשקרים, והצבת עובדות יבשות מולם לעיתים קרובות לא עוזרת, כי השורש נעוץ בתרבות הנוצרית ההיסטורית. מהיכרותי, ישנם אירופאים רבים שלא בהכרח מסתכלים על עצמם כשונאי יהודים, אך עדיין יהיה להם קל להאמין לשקרים המופרכים שמפיצים עלינו בתקשורת – בגלל הדעה הקדומה שמושרשת כל כך עמוק בתרבות הנוצרית-אירופית.

"לעומת זאת, בעולם האסלאמי, לאורך רוב ההיסטוריה וברוב המקומות, שנאת יהודים ספציפית – בניגוד לשנאת מיעוטים כללית – לא הייתה מושרשת בצורה עמוקה כל כך. בתקופות של מתיחות והתפרצויות אזוריות, הרוב התנכל דווקא לנוצרים. המהפך הגדול קרה סביב תקופת מלחמות העולם, ובמיוחד עם הקמת מדינת ישראל. כשהם קלטו שעומדת לקום כאן מדינה יהודית, זה התנגש עם תפיסות דתיות, ובמקביל התפתחה שם לאומיות ערבית חדשה.

"לדעתי, השנאה הזו כיום מתודלקת ומתוחזקת בעיקר משקרים ענקיים ששותים אותם מגיל אפס. כשאתה קורא מה הם כותבים וחושבים ברשתות, אתה רואה שהם מדברים שטויות מוחלטות, כי פשוט אין להם מושג מכלום. בעיניהם ציונות זו אידיאולוגיה של עליונות יהודית ותמיכה ברצח ילדים – זה הדבר היחיד שהם מספרים על כך".

איך לדעתך אפשר לשנות זאת?

"חד-משמעית דרך הצגה אנושית שלנו, בדיוק כמו שעושים בהסברה פוליטית, רק בערבית. הדרך היחידה להגיע ללב שלהם ולשבור את החומות היא פשוט להכיר להם את הדת, את האדם שמאחורי הסיפור. מעבר לזה, אני רואה בבירור שיש שם סקרנות עצומה כלפי יהודים, גם אצל כאלה שמגדירים עצמם כאנטי-ציונים או אנטי-ישראלים מובהקים".

איזה סוג של תגובות אתה מקבל מהצופים בצד השני?

"יש המון תגובות, אבל אחת הפופולריות ביותר, שאני שומע כל הזמן וממש מפתיעה מחדש, היא: 'אני רוצה להתגייר, איך עושים את זה?'. אפילו עשיתי על זה סרטון. מעבר לזה, אני מקבל המון הודעות בפרטי. אנשים כותבים לי שהם תומכים, אוהבים, ומבקשים שאעשה הפרדה ברורה בין ציונות לבין יהדות.

"אני משתדל לענות לכולם, למרות שקשה לי להספיק. אני לא נכנס איתם לניואנסים המורכבים של ציונות דתית או זרמים שונים, אלא נשאר על ההבנה הבסיסית והפשוטה ביותר. הקטע היפה הוא שיש לא מעט שמבינים את זה, ואפילו לא מתנצחים איתי".

לחולל שינוי

מזהים אותך מדי פעם ברחוב?

"כן, מזהים אותי די הרבה כאן בארץ. רק בשבוע שעבר מישהו הגיע להתקין לי דלתות בבית ופתאום זיהה אותי. זה קורה לי לעיתים קרובות".

גם יהודים מזהים אותך?

"זה פחות נפוץ. מדי פעם יש יהודים ששואלים אותי בתגובות: 'למה אתה לא שם כתוביות בעברית?'. אבל אני עושה את זה במודע. אני לא רוצה לבלבל את האלגוריתם או למשוך את החשיפה לקהל יהודי, כי קהל היעד שלי הוא ערבים. אם יהודים צופים בזה ונהנים – אדרבה, אבל המטרה שלי ממוקדת החוצה.

"בעיניי, כל הפעילות הזו מתחברת בצורה מושלמת לדרך של הרבי מליובאוויטש. הרבי עודד מאוד את הפצת שבע מצוות בני נח, וזה דבר שבעבר נחשב ללא שגרתי בעולם היהודי – שחסידים יתעסקו ויתקשרו באופן פעיל גם עם לא-יהודים. בדיוק כמו שחב"ד הקימה את מבצע תפילין ומזוזה ליהודים, הרבי דחף גם להשקיע את תשומת הלב בבני נח, והעשייה הזו יושבת בדיוק על השורש והשליחות של חב"ד".

אתה בעצמך צופה בחדשות שלהם בערבית?

"בוודאי. אני צופה המון בחדשות בערבית. זה מחדש לי המון מבחינת שפה וניבים מקומיים, אבל יותר מכך – זה מחדש לי תובנות על החשיבה וההתנהלות שלהם. התובנה המרכזית היא שלא כולם שונאים אותנו, או לפחות בעיני עצמם הם לא מרגישים שהם שונאים יהודים. רבים מהמוסלמים באמת מאמינים שהם שונאים רק את מדינת ישראל, ושציונות ויהדות אלו דברים שונים לגמרי. זה די מעודד. אמנם ברור לי שדברים לא משתנים ביום אחד. אבל מהניסיון שלי, לפעמים יש עם מי לדבר ויש פתיחות, ומנגד לפעמים אתה מרגיש שיש מולך קיר אטום. בכל מקרה, אפילו אם לא משכנעים אותם בשנייה – עצם השיח עושה את השינוי".