"מפוטרי הקיץ" הקפיצו את הנתונים: אלה הערים עם הכי מעט דורשי עבודה

מספר דורשי העבודה הרשומים בשירות התעסוקה עלה בחודש יולי לכ-173.5 אלף, לעומת כ-169 אלף בחודש יוני שקדם לו. מדובר בתוספת של כ-4.6 אלף דורשי עבודה, כך עולה מדו״ח "דופק שוק העבודה" שפרסם שירות התעסוקה. הזינוק החד ביותר נרשם בערים החרדיות, שם קפץ מספר דורשי העבודה בשיעור של כ-24.4% בתוך חודש אחד בלבד.

בשירות התעסוקה מבהירים כי העלייה החודשית אינה מעידה על שינוי מגמה בשוק העבודה, אלא נובעת בעיקר מתופעת "מפוטרי הקיץ". מדובר בתופעה עונתית המאפיינת בעיקר את מערכת החינוך, שבה עובדי הוראה ומדריכים מפוטרים בסוף שנת הלימודים ונקלטים מחדש רק לאחר החגים. מתוך כ-40 אלף דורשי עבודה חדשים שנרשמו ביולי, כ-8.1 אלף היו מפוטרי קיץ, כ-20% מכלל הנרשמים החדשים.

מודיעין עילית עלה שיעור דורשי העבודה מ-2.6% ביוני ל-4.1% ביולי. בביתר עילית הוא עלה מ-3.2% ל-4.4%, באלעד מ-2.3% ל-3.7% ובבית שמש מ-3.5% ל-4.3%. תופעת פיטורי הקיץ הזניקה את מספר המורים דורשי העבודה בחינוך העל-יסודי ב-43.7%, מכ-2.3 אלף לכ-3.3 אלף בין מאי ליולי.

העלייה בחודש יולי השפיעה גם על הרכב דורשי העבודה לפי מגדר. שיעור הנשים מכלל דורשי העבודה עלה מ-54.1% ביוני ל-55.5% ביולי, ובקרב הנרשמים החדשים היוו נשים כ-58% מהם. בשירות התעסוקה מסבירים כי המגמה קשורה במידה רבה לפיטורי הקיץ במערכת החינוך ובמקצועות נוספים המושפעים מהעונתיות.

למרות העלייה בנתונים הגולמיים, בשירות התעסוקה מצביעים על המשך התאוששות בשוק העבודה. נתון המגמה של דורשי העבודה, המנטרל תנודות עונתיות, המשיך דווקא לרדת, מכ-177.6 אלף ביוני לכ-171.6 אלף ביולי. במקביל, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר המשרות הפנויות עמד במאי 2026 על כ-150.2 אלף, עלייה של כ-8.4 אלף משרות לעומת החודש הקודם. היחס בין המשרות הפנויות למספר דורשי העבודה עמד על כ-0.81, כלומר כארבע משרות פנויות על כל חמישה דורשי עבודה, מצב המעיד על שוק עבודה הדוק יחסית.

מנכ"לית שירות התעסוקה, עינבל משש, התייחסה לנתונים: "התמונה הכוללת היא של שוק עבודה שממשיך בתהליך התאוששות, גם אם הדרך חזרה לשגרה אינה אחידה בין אוכלוסיות ואזורים. תפקידו של שירות התעסוקה הוא לוודא שההתאוששות הזו מתורגמת להזדמנויות תעסוקה בפועל עבור דורשי עבודה".

בשירות התעסוקה מדגישים כי נתוני החודשים האחרונים עדיין מושפעים מהזינוק החריג שנרשם במרץ-אפריל בעקבות מבצע "שאגת הארי", ולכן יש לבחון את המגמה לאורך זמן ולא רק לפי השינוי החודשי. לצד זאת, נמשך שינוי מתמשך בהרכב דורשי העבודה: ביולי 2026 השתייכו כ-20.4% מדורשי העבודה לאשכולות החברתיים-כלכליים הגבוהים, שיעור הגבוה בכ-3.4 נקודות אחוז לעומת יולי 2023, לפני המלחמה.

גם בענף ההייטק נרשמה עלייה במספר דורשי העבודה, בעיקר בקרב מפתחי תוכנה ומנתחי יישומים. מספר דורשי העבודה בתחום עלה בכ-9% בתוך חודשיים, מכ-7,950 במאי לכ-8,650 ביולי, כחלק ממגמה רחבה יותר של עלייה מתונה באבטלה בקרב האשכולות הסוציו-אקונומיים הגבוהים לצד ירידה באבטלה בקרב האשכולות החלשים. סך דורשי העבודה מתחום ההייטק כולו עמד ביולי על כ-17 אלף, עלייה של כ-3% בחודשיים.

הפערים הגיאוגרפיים בין יישובים נותרו בולטים. שיעורי דורשי העבודה הגבוהים ביותר נרשמו ברהט, כ-6%, באום אל-פחם כ-5.6%, בעכו ובעפולה כ-4.7% בכל אחת, בקריית גת כ-4.6% ובנצרת כ-4.5%. לעומת זאת, השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו ברמת השרון, ראשון לציון וכפר סבא, כ-2.3% בכל אחת, וברעננה, חולון, אילת ונס ציונה, כ-2.5%.

בשירות התעסוקה מציינים כי לצד ההתאוששות הכללית עדיין קיימים פערים משמעותיים בין אוכלוסיות, מקצועות ואזורים. האתגר המרכזי כעת, כך נמסר, אינו רק להחזיר את מספר דורשי העבודה לרמות שקדמו לזעזועים האחרונים, אלא לשפר את ההתאמה בין דורשי העבודה למשרות הפנויות ולוודא שההתאוששות תגיע לכלל חלקי השוק, כולל למגזרים ולאזורים שבהם נרשמו העליות החדות ביותר.