הלכה ומצוות
הרב ירון אשכנזי במקבץ שו"תים בנושא הלכות שונות בתפילה
בר מצווה בל' בכסלו, אמירת קדיש מחוץ לבית הכנסת או ממניין אחר, ואמירת קדיש ביחד: מקבץ שאלות ותשובות קצרות מהרה"ג ירון אשכנזי שליט"א
- הרב ירון אשכנזילמעקב
- כ"ג אב התשפ"ו||
מתי יעשה בר מצווה מי שנולד בל' בכסלו (סימן נ"ה סעיף י')
נער שנולד בתאריך ל' בכסלו, ובשנה בה הגיע למצוות היה חודש כסלו בן כ"ט ימים, מתי יום בר המצווה שלו?
תשובה
במקרה כזה מתחייב הנער במצוות ביום א' בטבת (כ"כ המגן אברהם (סימן נ"ה ס"ק י') וכ"כ המשנה ברורה (שם ס"ק מ"ה), בשם כנה"ג. וכ"כ דרך החיים וכף החיים (ס"ק ס'), וכן העלה בספר הלכה ברורה (סימן נ"ה ס"ק כ"ט)).
אמירת קדיש מחוץ לבית הכנסת כשרואה את מתפללי בית הכנסת (סימן נ"ה סעיף י"ד)
הנמצא על מפתן הבית הכנסת מפני הצפיפות וריבוי המתפללים, ודלת בית הכנסת פתוחה, האם יכול לומר קדיש ממקומו?
תשובה
המתפלל ביחידות ורואה את מתפללי בית הכנסת – מצטרף למניין, אך אינו רשאי לומר קדיש ממקומו זה אלא אם יש עמו עשרה מחוץ לבית הכנסת (בגמרא במסכת ברכות (כא ע"ב) אמרו: "כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה". וכן פסק השולחן ערוך (סימן נ"ה סעיף א') להלכה: "אומרים קדיש, ואין אומרים אותו בפחות מעשרה זכרים בני חורין גדולים שהביאו שתי שערות". ועוד כתב (שם סעיף י"ג): "צריך שיהיו כל העשרה במקום אחד ושליח צבור עמהם".
והנה, אע"פ שבמקרה כזה נחשבת התפילה לעומד בפתח בית הכנסת כתפילה בציבור, כמבואר בשולחן ערוך (סימן נ"ה סעיף י"ד): "מי שעומד אחורי בית הכנסת וביניהם חלון, אפילו גבוה כמה קומות, אפילו אינו רחב ארבע, ומראה להם פניו משם, מצטרף עמהם לעשרה", מ"מ לומר איתם קדיש אסור, מפני שאין עשרה שנמצאים עימו יחד באותה רשות. וכ"כ המשנה ברורה (שם ס"ק נ"ו) לעניין מה שמצינו ששליח ציבור שנמצא בחצר קטנה לבדו ותשעה נמצאים בגדולה, שיכול להוציא את הציבור ידי חובתן משום שהוא נטפל אליהם, וכתב על זה המשנ"ב: "מ"מ אין לו לומר קדיש וקדושה שם, כיון שבמקום שהוא עומד אין שם מניין, אבל כשיש מניין במקום השליח ציבור, ודאי מוציא אפילו אותם שאחורי בית הכנסת", וה"ה לעניינינו. [ע"ע בחזון עובדיה (ט"ו בשבט עמ' שמ"ג) ובספר ברכת ה' (ח"ד הערה 32) מש"כ לגבי ברכת הגומל בעזרת נשים, ומבואר כמו שכתבנו]).
שומע קדיש ממניין אחר (סימן נ"ה סעיף כ')
המתפלל תפילת שחרית בבית הכנסת, ושומע קדיש, קדושה או ברכו ממניין אחר, האם יענה?
תשובה
השומע ברכות או קדישים ממניין אחר, וניכר שאינו נמנה על אותו מניין – אינו חייב לענות. ומכל מקום, אם הוא אוחז באמצע פסוקי דזמרה, הרשות בידו לענות על כל ברכה או קדיש. ואם אוחז בברכות קריאת שמע, רשאי לענות רק על הדברים המבוארים לעיל (תשובה כ"ד). והאוחז באמצע תפילת שמונה עשרה אינו רשאי לענות כלל (יש לדון האם אדם ששומע קדיש או קדושה ממניין אחר חייב לענות, כשם שחייב לענות כששומעם במניין שלו. בספר הליכות שלמה (תפילה פ"ו, דבר הלכה, י"ט) דקדק מלשון השולחן ערוך (סימן נ"ה סעיף כ') שאינו חייב לענות, וזה לשון הש"ע: "היו עשרה במקום אחד ואומרים קדיש וקדושה, אפילו מי שאינו עמהם יכול לענות", משמע שהרשות בידו לענות אך אינו חייב בכך. ומ"מ מצווה גדולה היא, וכמו שכתב השולחן ערוך (סי' נו סע' א) שישתדל לרוץ לשמוע קדיש, ועיין במשנ"ב שם (ס"ק ו').
וכתב שם עוד שבאופן שעניית הקדיש או הקדושה מפריעה לו לכוון בתפילה – עדיף שלא יענה, והוסיף (ארחות הלכה 42) שכן היה נוהג הגרש"ז אויערבאך, שלא היה עונה לקדיש וקדושה גם כשהיה בתחילת סדר התפילה, כגון באמירת הקרבנות וכדומה.
ובאופן שרוצה לענות ואין בכך הפרעה לתפילתו, הדין תלוי בשאלה היכן הוא אוחז בתפילה: לגבי האוחז באמצע פסוקי דזמרה, כתב המשנה ברורה (סימן נ"א ס"ק ח') שמלבד "ברוך הוא וברוך שמו" שאינו רשאי לענות, כמבואר בחיי אדם (כלל כ' סעיף ג'), רשאי לענות אמן על כל ברכה ששומע, ואפילו הוא אוחז באמצע פסוק, אם הוא במקום שמסתיים העניין רשאי לענות. וכן רשאי לומר מודים דרבנן ולהצטרף לקריאת שמע עם הציבור, וכל שכן שרשאי להפסיק לקדיש, קדושה וברכו. וכן הסכים להלכה בשו"ת יביע אומר (ח"ז או"ח סימן ח'; ח"ט או"ח סימן ט') שבאמצע פסוקי דזמרה מותר לענות אמן על כל ברכה ששומע.
ואם אוחז באמצע תפילת שמונה עשרה, אינו רשאי לענות כלל, כמו שכתב השולחן ערוך (סימן ק"ד סעיף ז'): "אינו פוסק לא לקדיש ולא לקדושה, אלא ישתוק ויכוין למה שאומר שליח ציבור ויהא כעונה").
"תרי קלי" בחצי קדיש שאחר קריאת תורה (סימן נ"ו סעיף א')
האם מותר ששני אנשים יאמרו יחד את הקדיש שאחר קריאת התורה?
תשובה
מותר לשני אנשים לומר יחד את הקדיש שאחר קריאת התורה, ואין לחוש בזה ל"תרי קלי לא משתמעי", שמפני חביבות הקדיש נותנים הקהל דעתם לשמוע. אך יקפידו לומר יחד, שלא יהיה אחד מקדים ואחר מאחר (כמו שכתב בשו"ת בנין ציון (סימן קכ"ב) לגבי קדיש יתום. אך כתב שם שיש לתקן שיאמרו כל האבלים יחד את הקדישים, ולא יהיה אחד מקדים ואחר מאחר. ולכן אף שמצד שורת הדין מותר לשניהם לומר יחד את הקדיש, מ"מ יקפידו שלא להקדים ולאחר אלא לאומרו בקצב אחד.
ואגב אורחא נזכיר כאן את שינויי המנהגים בין האשכנזים לספרדים בעניין אמירת הקדיש יחד: מנהג הספרדים לאומרו יחד, והביא החת"ס (או"ח סימן קנ"ט) שהיעב"ץ קילס את מנהג זה, משום שרבים העושים מצווה עדיפי מיחידים. אולם מנהג האשכנזים שרק אחד אומר את הקדיש, וביאר החת"ס שטעמם הוא שלא יהיה כל אחד ואחד מקדים את חברו בקדיש, שהרי עיקר מעלת הקדיש הוא עניית הציבור, ונמצא שרק אותו אחד שמקדים את כולם ומזכה את הציבור בעניית אמן, הוא לבדו שזוכה במעלת הקדיש, וכל השאר הרי הם בגדר מסייע שאין בהם ממש, ולכך יש חשש שכל אחד ירצה להקדים את חברו. וכעין זה כתב בספר כאייל תערוג להגריא"ל שטיינמן זצ"ל (הלכה עמ' קל"א), שאמרו משם החזו"א שהאומר קדיש הרי הוא כחזן, ואין ראוי להעמיד ב' חזנים. עוד הביא שם מספר מנוחה וקדושה (שער התפילה סעיף כ"ב) שמוטב שלא לומר קדיש כלל מאשר לאומרו בשני בני אדם. וכל זה למנהג האשכנזים כמבואר.
וכן כתב הילקוט יוסף (סימן נ"ו, דיני עניית הקדיש הערה ט"ז) לגבי אותם שמנגנים את הקדיש יחד עם שליח הציבור, שיש לבטל מנהגם. והוסיף שבשלמא אילו היו עומדים ואומרים כל הקדיש עמו באימה וביראה כדת, לשם אמירת קדיש, אף על פי שאומרים אותו בניגון, אין בכך כלום, שהרי מצד הדין יכולים לומר רבים ביחד את הקדיש, אך עתה שאינם עושים כן, אין להם לנגן יחד עם שליח הציבור).
לרכישת הספר "הלכה למעשה" מאת הרה"ג ירון אשכנזי, לחצו כאן.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ לקראת ZOOM ההשקה שיתקיים בתחילת השבוע הקרוב בהשתתפות הרה"ג זמיר כהן שליט"א. מספר המקומות מוגבל! לפרטים על המיזם לחצו כאן >> להצטרפות לקבוצת הווטסאפ לחצו כאן >>