ככל שהילדים גדלים - האמון במערכת צונח: כך רואים ההורים את החינוך בישראל

פער הגילים במערכת החינוך אינו מתבטא רק בחומר הלימוד, אלא גם בעמדותיהם של ההורים כלפי המסגרות. דו"ח עדכני של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המבוסס על סקר חברתי שנערך בקרב 6,452 נשאלים בני 20 ומעלה, מצביע על מגמה ברורה: ככל שגיל התלמיד עולה, כך קטנה שביעות הרצון של ההורים מהמענה החינוכי.

בגיל הרך התמונה אופטימית יחסית, אך ככל שעולים בשכבות הגיל כך האמון נשחק. בחטיבות הביניים ובתיכונים, שיעור ההורים שחשים שביעות רצון גבוהה מאוד צונח ל-33% בלבד.

כשבוחנים את רמת ההוראה בבתי הספר העל-יסודיים, עולה כי כ-21% מההורים כלל אינם מרוצים מאיכות ההוראה, לעומת 29% שמרוצים ממנה מאוד ו-42% שמגדירים את עצמם כ"מרוצים".

הסקר בחן לעומק גם את הלמידה מרחוק – כלי שהפך לשגרתי במצבי חירום בשנים האחרונות. הממצאים חד-משמעיים: רוב מוחץ של ציבור ההורים רואה בשיטה זו פתרון לא יעיל. בבתי הספר היסודיים קבעו 67% מההורים כי הלמידה מרחוק אינה יעילה, ורק 13% הצביעו על יעילותה. בחטיבות ובתיכונים התמונה דומה, כאשר 65% סבורים שהשיטה אינה מוכיחה את עצמה ורק 19% רואים בה כלי מועיל.

סוגיה נוספת שעולה מן הנתונים היא מידת המענה לצרכי הילד במסגרת הרגילה. בבתי הספר היסודיים, פחות מחצי מההורים (47%) מרגישים כי המוסד החינוכי מספק מענה נרחב ("במידה רבה") לצרכיו של התלמיד. היעדר מענה זה מתורגם ישירות לכיס של המשפחות: כ-35% מההורים לילדים ביסודי (כ-425.7 אלף הורים) נאלצו לממן לילדם שיעורים פרטיים מחוץ לשעות הלימודים במהלך השנה שקדמה לסקר.

למרות הביקורת הציבורית הנרחבת על המחסור בתקנים ובתומכות חינוך, גני הילדים זוכים לציון חיובי בכל הנוגע ליחס בין הגננת לצוות התמיכה. 62% מההורים בטרום-טרום חובה ציינו כי הם מרוצים מאוד מהיחס המספרי והטיפולי בגן, ו-31% נוספים הביעו שביעות רצון. מגמה חיובית זו נשמרת גם בגני החובה, עם 57% מרוצים מאוד ו-36% מרוצים.