מעניין
נשכר להציל חברות מהאקרים, בגד בהן, וסייע לסחוט מהן מיליונים
אנג'לו מרטינו עבד כמנהל משא ומתן מול האקרים. הוא קיבל גישה לסודות הרגישים ביותר של החברות שהותקפו, אך במקום להגן עליהן, הוא חבר לעבריינים וסחט את החברות במיליוני דולרים. זה העונש שקיבל לאחרונה
- שירה דאבושלמעקב
- ט"ז אב התשפ"ו||
אילוסטרציהזה קורה בחברות הגדולות ביותר בעולם, כשפתאום המחשבים ננעלים, הקבצים החשובים מוצפנים וכל הפעילות העסקית נעצרת בבת אחת. כשזה קורה, כל דקה עלולה לעלות לה הון, וזה בדיוק הרגע שבו אותה חברה מגייסת במרץ מומחה למשא ומתן מול עברייני כופר - האקרים שעומדים מאחורי הפשעים הללו, ומבקשים לעתים מיליוני דולרים, כדי לשחרר את הפרצות.
מומחה למשא ומתן מול ההאקרים הללו הוא אדם שאמור לעמוד לצד החברה בשעת המשבר הקשה ביותר הזו, להבין מה מצבה הכלכלי, לנהל את המגעים מול ההאקרים ולנסות לצמצם ככל האפשר את סכום הכופר הנדרש - אך מה קורה כשהמומחה שנשכר להציל את החברה, מחליט לעבור צד ולסחוט גם הוא את החברה?
זו בדיוק הפרשה החריגה שנחשפה לאחרונה בארצות הברית. אנג'לו מרטינו, מומחה סייבר בן 41 מחברת DigitalMint, ניצל את הגישה לכל המידע הסודי של לקוחותיו והעביר אותו בחשאי לכנופיית הכופר BlackCat.
כך גדלו דרישות הכופר במיליוני דולרים
במשך חודשים ארוכים, במקום להשתמש במידע כדי להגן על הלקוחות, הוא ניצל אותו לטובת כנופיית הכופר הידועה BlackCat, או בשמה הנוסף ALPHV. לפי משרד המשפטים האמריקני, בתמורה לשיתוף הפעולה קיבל מרטינו חלק מכספי הכופר. האבסורד הוא שכל אחת מהחברות ששכרה את שירותיו האמינה שהוא פועל למענה, אך מאחורי הקלעים הוא ניהל ערוץ תקשורת חשאי עם אנשי BlackCat, שאותו מעסיקיו כלל לא יכלו לראות. דרך אותו ערוץ הוא העביר מידע רגיש במיוחד: מהו גבול הכיסוי של ביטוח הסייבר, אילו סכומים נשקלים בדיוני ההנהלה, עד כמה הלקוח לחוץ לשחזר את המערכות, ומהי נקודת השבירה שבה יסכים לשלם.
במקום לצמצם את דרישות הכופר, הוא למעשה לימד את התוקפים כיצד להגדיל אותן, ובין אפריל לספטמבר 2023 שילמו חמשת הלקוחות שטופלו על ידו סכומי כופר שנעו בין 213 אלף דולר ל־26.8 מיליון דולר. בסך הכול שילמו הקורבנות יותר מ־75 מיליון דולר, ובין הנפגעים היו חברת אירוח גדולה, עמותה, חברה פיננסית, רשת קמעונאית וחברה מתחום הרפואה.
באחד המקרים סיפר מרטינו למעסיקיו כי הוא מעביר לתוקפים את הצעת הפשרה של הלקוח, אך בפועל שלח לכנופיית הכופר הודעה סודית בה גילה כי החברה מוכנה לשלם שני מיליון דולר נוספים מעבר להצעה הרשמית. בעקבות המידע הזה העלו העבריינים את דרישותיהם, והחברה שילמה את הסכום הגבוה יותר.
הבגידה הפכה למתקפת כופר של ממש
אך הדלפת המידע לא הייתה סוף הסיפור, שכן במאי 2023 נרשם מרטינו באופן רשמי כשותף של כנופיית BlackCat. במסגרת תוכנית ה"שותפים" של הכנופיה, עבריינים מקבלים גישה לתוכנת הכופר, ומתחלקים ברווחים עם מפעילי הארגון.
מרטינו שיתף את הגישה עם שני אנשי אבטחת מידע נוספים - קווין מרטין, שעבד גם הוא ב־DigitalMint, וריאן גולדברג, מנהל תגובת אירועי סייבר בחברת Sygnia. לפי כתב האישום, השלושה תכננו את פעילותם כבר במהלך 2022, עוד לפני שמרטין התקבל לעבודה ב־DigitalMint. בשלב זה הם כבר לא הסתפקו בהדלפת מידע, אלא החלו לבצע מתקפות כופר בעצמם נגד חברות נוספות ברחבי ארצות הברית.
אחת המתקפות הניבה להם תשלום של כ־1.2 מיליון דולר מחברה המייצרת ציוד רפואי, ובסך הכול גרפו השלושה מיליוני דולרים, תוך שהם מנצלים את הידע המקצועי שרכשו בעבודתם להגנה על ארגונים. באפריל השנה נידונו מרטין וגולדברג לארבע שנות מאסר כל אחד. הרשויות החרימו ממרטינו נכסים בשווי של כ־10 מיליון דולר, ובהם מטבעות קריפטוגרפיים, כלי רכב יוקרתיים, משאית מזון וסירת דיג מפוארת.
הכשל שמדאיג את מומחי הסייבר
בחברת DigitalMint טענו כי לא ידעו דבר על פעילותו של מרטינו וכי הוא הסתיר את מעשיו באופן מכוון באמצעות ערוצי תקשורת פרטיים שלא היו תחת פיקוח החברה. גם בחברת Sygnia מסרו כי לא היה להם כל מידע על מעשי עובדיהם.
שתי החברות פיטרו את המעורבים מיד לאחר שמשרד המשפטים האמריקני עדכן אותן על החקירה.אולם מומחי סייבר טוענים כי דווקא העובדה שהמעסיקים לא הבחינו במשך חודשים ארוכים בהתנהלותם של שלושה עובדים בכירים היא אחת הנקודות המדאיגות ביותר בפרשה.
המקרה ממחיש עד כמה איום ה"פנים" עלול להיות מסוכן יותר מהאקר חיצוני. בעוד שארגונים משקיעים הון במערכות אבטחה מתקדמות, עובד בעל הרשאות גישה, שמכיר את הנהלים ואת נקודות התורפה, מסוגל לגרום לנזק עצום מבלי לעורר חשד במשך זמן רב.
כעת צפוי מרטינו להעביר את השנים הקרובות בכלא הפדרלי. בחודש ספטמבר יתקיים דיון נוסף שבו יקבע בית המשפט את גובה הפיצויים שיידרש לשלם לקורבנות. הפרשה כבר הפכה לאחת הדוגמאות הבולטות ביותר בשנים האחרונות לכך שלא תמיד האיום הגדול ביותר נמצא מחוץ לארגון – ולעיתים הוא יושב דווקא בחדר הסמוך.



