"אני אעמוד עם המטאטא": המשפט המצמרר שאמר הגאון רבי שמואל רוזובסקי זצ"ל על ערש דווי

בתחילת דרכה של ישיבת פוניבז' שררה מצוקה כלכלית קשה. התקציב הדל לא הספיק אפילו לתשלום שכרם של עובדי הניקיון, והם נאלצו להפסיק את עבודתם. באותם ימים שהה מייסד הישיבה, הרב מפוניבז', בחוץ לארץ, ופעל ללא לאות לגיוס תרומות כדי להבטיח את המשך קיומה של הישיבה.

בהיעדר עובדי ניקיון, החל להצטבר לכלוך בהיכל הלימוד. עבור ראש הישיבה, רבי שמואל רוזובסקי זצ"ל, היה זה מחזה שלא יכול היה לשאת. אולם במקום לבקש מאחרים לטפל במצב, הוא החליט לעשות זאת בעצמו.

בשעות הבוקר המוקדמות, לפני שהתלמידים הגיעו, היה סוגר את דלתות ההיכל ומגיף את הווילונות. לאחר מכן נטל מטאטא, טאטא את הרצפה, ובסיומה של המלאכה אף שטף את ההיכל בדלי ובסמרטוט. כך נהג במשך כמה ימים, מבלי שאיש ידע מי עומד מאחורי הניקיון. 

רק כאשר שב הרב מפוניבז' ממסע גיוס הכספים והתאפשר להחזיר את עובדי הניקיון לעבודתם, הסתיימה גם שליחותו האלמונית של ראש הישיבה.

שנים רבות לאחר מכן, כאשר רבי שמואל שכב על ערש דווי ובני משפחתו עמדו סביב מיטתו, הוא אמר לפתע בכאב: "עם מה אני מגיע לעולם העליון?".

הדברים הדהימו את הנוכחים. האיש - שנחשב לאחד מגדולי ראשי הישיבות בדורו, שתורתו נלמדת עד היום באלפי בתי מדרש, וששיעוריו הפכו לאבן יסוד בלימוד עולם הישיבות - תהה במה תהיה זכותו לפני בית דין של מעלה.

ואז נזכר באותם ימים רחוקים בישיבת פוניבז'. "אני אקח את המטאטא", אמר לבני משפחתו, "ואעמוד איתו בפני בית דין של מעלה".

במשפט מטלטל זה העניק רבי שמואל שיעור שלם על משמעותה של מצווה הנעשית לשם שמיים בלבד, ללא ידיעת איש, ועל חשיבות השמירה על כבודו של בית המדרש.

בספר מיכה (ו, ח) נאמר: "והצנע לכת עם אלוקיך". חז"ל לומדים מפסוק זה שגם במצוות שנעשות בפרהסיה, יש לשמור על מידת הצניעות: "והלא דברים קל וחומר: ומה דברים שדרכן לעשות בפרהסיא אמרה תורה 'והצנע לכת', דברים שדרכן לעשות בצנעה - על אחת כמה וכמה" (סוכה דף מט).

רבי שמואל רוזובסקי זצ"ל (כ"ב בטבת ה'תרע"ג, 1 בינואר 1913 - כ"ז בתמוז ה'תשל"ט, 22 ביולי 1979) היה ראש ישיבת פוניבז'. שיעוריו בישיבה משכו תלמידים רבים, והשפעתו הלמדנית הייתה רבה והיא מהנפוצות ביותר ברחבי עולם הישיבות, רבים מהר"מים וראשי הישיבות בדור שאחריו הם תלמידיו.