בג"ץ קבע: חקירת 7/10 בידי מבקר המדינה נעשתה בחוסר סמכות

בג"ץ קיבל היום (שני) פה אחד שתי עתירות שעסקו בהליכי הביקורת שמנהל מבקר המדינה מתניהו אנגלמן על אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, וקבע כי בחלק מהמקרים פעל המבקר מחוץ לגדר סמכותו, בעוד שבאחרים נפגעה זכות הטיעון של הגורמים שנבדקו. את פסק הדין כתבה השופטת דפנה ברק-ארז, ואליה הצטרפו השופטים דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין.

העתירה הראשונה הוגשה על ידי הסנגוריה הצבאית הראשית ועסקה בבדיקות שביצע המבקר בנושאי ליבה ביטחוניים, ובהם הגנת הגבול ברצועת עזה והשתלשלות האירועים ב-7 באוקטובר. בפסק הדין הבחינה השופטת ברק-ארז בין סמכותו של מבקר המדינה לבצע ביקורת לבין ניהול חקירה. לדבריה, ביקורת נועדה לבחון פעולות ביחס לנורמות המקובלות, בעוד שחקירה נועדה לברר את התשתית העובדתית עצמה. עוד קבעה כי סמכותו של המבקר אינה משתרעת במישרין על סוגיות מובהקות של מדיניות ואסטרטגיה בתחומי הביטחון והחוץ.

העתירה השנייה, שהגישה התנועה למען איכות השלטון, עסקה בביקורות שכבר הגיעו לשלב טיוטות והועברו להתייחסות, ובהן הדו״חות על אבטחת המסיבה ברעים ועל הטיפול בחללים האזרחיים. בג"ץ קבע כי במסגרת הליכים אלה נפגעה זכות הטיעון של מי שעלולים להיפגע מהמסקנות, לאחר שטיוטות שכללו קביעות של אחריות אישית כבר גובשו.

השופטים טענו כי אין די במתן אפשרות להשמיע טענות רק לאחר שהמסקנות הראשוניות כבר נוסחו. בהתאם לכך נקבע כי המבקר יוכל להמשיך בביקורות האמורות רק אם יחל בהן מחדש, מבלי להסתמך על הטיוטות הקיימות. השופט עופר גרוסקופף כתב בהחלטתו: "אין מקום, בעת הזו, להמשיך בביצוע ביקורות מבקר המדינה בתחומים האמורים, הנוגעים לנושאים שבליבת העניין".

מבקר המדינה הגיב לפסיקת בג"ץ. בהודעתו מסר: "מבקר המדינה ישלים את ביצוע ארבע ביקורות (כולל הדו״ח על רישוי המסיבה ברעים ואבטחתה והגנה על ערי הדרום) בהתאם לפסיקה. אשר לארבע הביקורות הנוספות יעצור משרד מבקר המדינה את פעולתו".