הרב ירון אשכנזי במקבץ שו"תים בנושא ברכות התורה

בירך ברכות התורה בחצות הלילה ולא חזר לישון (סימן מ"ז סעיף י"א)

הקם קודם חצות לילה והסתפק אם נרדם, ועל כן ביקש מחברו שיוציאנו ידי חובה בברכות התורה, ולא חזר לישון באותו לילה, האם בבוקרו של יום יברך שוב ברכות התורה?

תשובה

כיוון שיצא ידי חובת ברכות התורה בחצות לילה, שוב אינו יכול לברך בבוקרו של יום, אלא אם כן יכוון בפירוש בעת שחברו מוציאו שיוצא ידי חובה בברכתו רק עד הבוקר, ואז יוכל לברך בבוקרו של יום, וכן ראוי לעשות (נחלקו הראשונים אם שינה חשובה להפסק לעניין ברכות התורה. רבנו תם (תוספות ברכות יא ע"ב ד"ה שכבר) כתב שהישן על מיטתו שינת קבע בלילה וקם קודם עלות השחר, לא יברך ברכות התורה עד עלות השחר, שברכת התורה שבירך ביום שעבר פוטרת עד הבוקר שלמחרת. וכן ביאר הבית יוסף (סימ"ן מז סעיף י"א) את דברי האגור (סימן א') בשם אביו, שסבר כרבנו תם.

מאידך, התוספות (שם) חלקו על רבנו תם וסברו ששינה נחשבת כהפסק. וכן כתב הטור (סימן מ"ז) בשם אביו הרא"ש (בשו"ת כלל ד' סימן א') ששינת קבע נחשבת הפסק אף ביום. וכן דעת המהר"ם מרוטנבורג (סימן מ"ג). ולפי דעתם, הישן על מיטתו שינת קבע ביום, צריך לברך ברכת התורה קודם לימודו.

וכן כתב האליה רבה (סימן מ"ז ס"ק ט') בשם החכמת שלמה (ברכות יא ע"א ד"ה מפני) שכתב כן בשם תרומת הדשן (סימן קכ"ג), ששינת יום נחשבת הפסק. וכן פסקו שבלי הלקט (סימן ו'), רבנו ירוחם (נתיב ג' ח"א) וספר זכרון לרבי ישמעאל הכהן (ברכות פ"א) להלכה.

וכתב הבית יוסף שמנהג העולם שלא לברך אחר שנת יום, אך לאחר שנת לילה יש לברך. ובנידון דידן, שמסופק אם נרדם בלילה, וכבר יצא ידי חובה מחברו, שוב לא יוכל לברך פעם נוספת בבוקר, משום שלא חזר לישון ולא היה הפסק בברכה.

ואולם, מאחר ולרבנו תם חייב לברך בבוקרו של יום, שברכת התורה שאדם מברך שחרית מועילה עד שחרית שלמחרת, על כן מן הראוי לכוון שאינו יוצא בברכת חברו כי אם עד הבוקר למחרת, ואז יוכל לברך שוב בבוקרו של יום, ויצא דעת רבנו תם.

וכן כתב הכף החיים (סימן תרל"ט ס"ק צ"ה) לגבי ברכת "לישב בסוכה", שנחלקו הפוסקים במי שבירך בסעודתו, אימתי צריך לברך שוב פעם נוספת: לדעת המגן אברהם (שם ס"ק י"ז), שולחן ערוך הרב (שם סעיף י"ג), החיי אדם (כלל קמ"ז, י"ד) ודרך החיים (שם סעיף ט"ז) כל זמן שלא יצא מסוכתו ולא הסיח דעת ממצות הסוכה, אינו יכול לברך פעם נוספת קודם הסעודה הבאה. ומאידך, לדעת הב"ח (סימן תרמ"ג ס"ק ג'), הט"ז (סימן תרל"ט ס"ק כ') והחמד משה (שם ד"ה במג"א ס"ק י"ז) בכל סעודה שאוכל צריך האדם לברך שוב "לישב בסוכה", אף אם לא הסיח דעתו כלל. וכתב הכף החיים שטוב לכוון בברכתו בפירוש שהוא פוטר בברכה של הסעודה הזו רק עד הסעודה הבאה, ובאופן זה יוכל לחזור ולברך בסעודה הבאה, שבכל מקום שיש מחלוקת או ספק ברכות, מותר לכוון כוונה נגדית בכדי להתיר את הברכה.

והוא הדין בעניינינו, שיש ספק אם צריך לברך ברכות התורה בבוקרו של יום, ראוי לעשות תנאי שאינו יוצא בברכת חברו אלא עד הבוקר, ודי בזה).

ברכות התורה לאחר שנת צהרים (סימן מ"ז סעיף י"א)

ישן שנת צהרים על מיטתו, האם יברך ברכות התורה בקומו קודם שמתחיל לימודו? ומה הדין אם נמשכה השינה עד הלילה?

תשובה

המנהג שלא לברך ברכות התורה לאחר שנת יום, אך לכתחילה ראוי לכוון בברכה שמברך בבוקר לפטור אף את הלימוד שילמד לאחר שנת הצהרים. ובאופן ששנתו נמשכה עד הלילה, יברך ברכות התורה בלילה קודם לימודו. ויותר טוב שבאופן זה, תיכף בעת קומו משנתו יתפלל ערבית, ויכוון לצאת ידי חובת ברכות התורה בברכת אהבת עולם (כתב השולחן ערוך (סימן מ"ז סעיף י"א): "שינת קבע ביום על מטתו הוי הפסק, ויש אומרים דלא הוי הפסק, וכן נהגו". ובמשנה ברורה (ס"ק כ"ה) כתב בשם הלחם חמודות (פ"א, ע"ז) שהמברך תבוא עליו ברכה. וכן הסכימו הפרי חדש (סימן מ"ו סעיף ח') והאליה רבה (ס"ק ט') בשם הרבה ראשונים ואחרונים, וכן העתיק החיי אדם (ח"א כלל ט', ז') להלכה.

ולמעשה מכוח המנהג אין לברך ברכת התורה לאחר שינה ביום, וכנזכר בשולחן ערוך שם שכן נהגו. ומכל מקום, אם יודע מראש שעתיד לישון בצהרים, ראוי שיכוון בברכה שמברך בבוקר לפטור בפירוש גם את הלימוד שילמד לאחר שנת הצהרים.

והנה, כל זה אמור במי שהתחיל את שנתו ביום ומסיימה ביום, אבל מי שהתחיל את שנתו ביום ונמשכה השינה עד הלילה, וקם לאחר צאת הכוכבים – יברך ברכות התורה קודם לימודו. ויותר טוב שבאופן זה, תיכף בעת קומו משנתו יתפלל ערבית ויכוון לצאת ידי חובת ברכות התורה בברכת אהבת עולם, כדי לצאת דעת רבנו תם הסובר שאף שנת קבע בלילה אינה חשובה הפסק לברכות התורה, והבאנו דבריו לעיל (תשובה י"ג)).

חיוב ברכות התורה לישן בתחילת הלילה (סימן מ"ז סעיף י"ב)

אדם שנרדם על הספה בתחילת הלילה, והתעורר לאחר שעה, האם בקומו עליו לברך ברכות התורה קודם לימודו, והאם הוא צריך לברך פעם נוספת בבוקרו של יום במקרה שחזר לישון לאחר מכן?

תשובה

הישן בתחילת הלילה חצי שעה ומעלה צריך לברך ברכות התורה בעת שמתעורר, קודם שמתחיל ללמוד, היות ושנת קבע בלילה חשובה כהפסק לעניין ברכות התורה. אך אם עדיין לא התפלל תפילת ערבית, לא יברך ברכות התורה, אלא יכוון לצאת ידי חובה בברכת "אהבת עולם" שבתפילת ערבית. ואם לאחר שבירך ברכות התורה חזר לישון בלילה למשך חצי שעה ומעלה – חוזר ומברך בעת קומו משנתו בבוקר (לעיל (תשובה י"ג) הבאנו את מחלוקת הראשונים האם שינה חשובה כהפסק לעניין ברכות התורה. ושם ביארנו את הכרעת הבית יוסף להלכה, ששנת יום אינה נחשבת כהפסק, ונהגו שלא לברך אחריה, אך שנת לילה נחשבת להפסק. וכן משמעות הכרעת השולחן ערוך (סימן מ"ז סעיף י"א) להלכה, שכתב: "שינת קבע ביום על מטתו וכו', יש אומרים דלא הוי הפסק, וכן נהגו", ומשמע ששנת קבע בלילה הרי היא הפסק.

ולפי זה, בנידון דידן שישן בתחילת הלילה שנת קבע – חייב לברך ברכות התורה בעת שמתעורר. ומכל מקום כל זמן שלא התפלל תפילת ערבית, עדיף שלא לברך ברכות התורה, רק לכוון לצאת בברכת "אהבת עולם", משום שלדעת רבנו תם שנת קבע אינה הפסק אפילו בלילה.

ובאופן שבירך ברכות התורה בעת שהתעורר משנתו בלילה, ולאחר מכן חזר לישון, צריך לברך שוב בבוקרו של יום. שכן הכרעת השולחן ערוך להלכה כדעת רוב הראשונים [ושלא כדברי רבנו תם], ששנת קבע בלילה נחשבת כהפסק לעניין ברכות התורה, וכיוון שישן שוב שינת קבע בלילה – חוזר ומברך בבוקר).

לרכישת הספר "הלכה למעשה" מאת הרה"ג ירון אשכנזי, לחצו כאן.