מבקר המדינה מזהיר: קרן הביטוח הלאומי תתרוקן עד 2035

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (ראשון) דו״ח חריף שמזהיר: קרן הביטוח הלאומי צפויה להתרוקן לחלוטין עד שנת 2035 - תשע שנים מוקדם מהתחזיות. לפי הדו״ח, ישראל מזדקנת בקצב מואץ, אך הממשלה נכשלת שוב ושוב בהיערכות לאתגר הדמוגרפי הצפוי.

הגירעון האקטוארי של הביטוח הלאומי גדל בצורה חדה: בין 2020 ל-2025 הוקדמה שנת איפוס הקרן ב-9 שנים, מ-2044 ל-2035. אנגלמן כתב: "בשנת 2035 הביטוח הלאומי יימצא בגירעון תזרימי, וללא מימון נוסף הוא לא יהיה מסוגל לשלם את מלוא התחייבויותיו על פי החוק". כבר עכשיו, תקציב הביטוח הלאומי הוא גרעוני, וב-2026 צפוי גירעון של כ-10 מיליארד שקל.

הגורם המרכזי לקריסה המואצת הוא הרפורמה בתחום הסיעוד שנחקקה ב-2018. הרפורמה הכפילה את מספר הזכאים לגמלת סיעוד: מכ-180,000 לפני הרפורמה לכ-392,000 בשנת 2025. ההוצאה השנתית על סיעוד זינקה מכ-7 מיליארד שקל לכ-21 מיליארד שקל - פי שלושה. אגף התקציבים באוצר העריך ערב הרפורמה שהתוספת השנתית תעמוד על כ-1.3 מיליארד שקל בלבד. בפועל הגיעה התוספת לכ-14 מיליארד שקל בשנה - פי עשרה מהאומדן. הגידול הזה לבדו הקדים את שנת איפוס הקרן ב-6.3 שנים.

אחד הממצאים הבולטים נוגע לאופן שבו נקבעת הזכאות לגמלה. בניגוד לכל מדינות ה-OECD, כ-99% מהערכות התלות בישראל מבוצעות על בסיס מסמכים רפואיים בלבד, ללא פגישה פנים אל פנים בבית הקשיש. בקשות שנבדקו על סמך מסמכים אושרו בשיעור גבוה בכ-16 נקודות אחוז מבקשות שנבדקו פרונטלית. בהשוואה ישירה בין הערכות הביטוח הלאומי לבין הערכות קופות החולים לאותם קשישים, נמצא כי ב-75% מהמקרים קבע הביטוח הלאומי רמת סיעוד גבוהה יותר - בממוצע 1.7 רמות מתוך שש. המבקר העריך את עלות הפער הזה בכ-9.5 מיליארד שקל בשנה.

שיעור מקבלי גמלת הסיעוד מתוך כלל מקבלי קצבת הזקנה הגיע לכ-30% - כמעט פי שניים מהממוצע במדינות ה-OECD. על רקע זה, המבקר ממליץ לשקול חזרה לבדיקות פרונטליות לפחות במקרים של תביעות לרמות סיעוד גבוהות, ולגבש מנגנון איזון אוטומטי לתקציב הסיעוד, כפי שקיים ב-16 מתוך 23 מדינות OECD שנבדקו.

לפי הדו״ח, נושא הגירעון האקטוארי לא עלה סדר היום הממשלתי מאז 2018. החלטת הממשלה משנת 2015 קבעה כי הקבינט החברתי-כלכלי ידון אחת לשנה ביציבות הביטוח הלאומי, אך מלבד דיון יחיד ב-2018 שלא הניב החלטות אופרטיביות, לא קויים אף דיון כזה. שלושה דו״חות אקטואריים רצופים הצביעו על החמרה מתמשכת, ובכל אחד מהם הוקדמה שנת איפוס הקרן, אך ללא תגובה ממשלתית של ממש.

מעבר למשבר הכספי, הדו״ח מצביע על כשלים נרחבים בהיערכות מערכת הבריאות. מספר מיטות האשפוז הגריאטרי לכל 1,000 איש בני 75 ומעלה ירד ב-16% בין 2020 ל-2023, מכ-65 מיטות לכ-55. מקצוע הגריאטריה הוגדר על ידי משרד הבריאות עצמו כ"מקצוע במצוקה" לפני כ-15 שנה, ומאז לא חל שינוי משמעותי: מספר הרופאים הגריאטרים עומד על כ-1.05 ל-1,000 איש בני 75 ומעלה, ולפי תחזית המבקר השיעור אף צפוי לרדת עד 2040. ב-2023 העסיקו קופות החולים 89 רופאים גריאטרים כרופאי משפחה, ולא בתחום מומחיותם.

גיל הפרישה לא הותאם לתוחלת החיים: גיל הפרישה של גברים נותר 67, ושל נשים עולה בהדרגה ל-65, בעוד שתוחלת החיים של גברים עומדת על 81.4 שנים ושל נשים על 85.5, נכון ל-2024. שיעור התעסוקה בגילי 67-74 עמד ב-2025 על 22.3% בלבד לנשים ועל 35.4% לגברים, נמוך מהיעדים שהציבה הממשלה לעצמה לשנת 2030. תוכנית "ותיקים בעבודה" הביאה להשמה של 3,955 איש בלבד בארבע שנים - כ-1% מפוטנציאל התעסוקה בגיל זה.

הדו״ח חושף גם כשל בתחום הרפואה המונעת: כ-55% מהקשישים שנסקרו ציינו כי לא ביצעו פעולות מניעה מפני שהרופא לא הפנה אותם. 93% מפעולות המניעה הרשומות בקופות כלל לא בוצעו בקרב בני 65 ומעלה. חיסון שלבקת חוגרת מבוצע ב-6% מהמקרים, ותוסף סידן וויטמין D ניתן לרק 25% מהזכאים. המבקר מצא גם כי כשליש מהאזרחים הוותיקים בישראל חשים בודדים, שיעור גבוה בהרבה ממדינות כמו דנמרק (12%) או שווייץ (19%), אך מתוכם איתרו הגופים הרלוונטיים רק כ-18% בלבד.

מבקר המדינה קרא לגבש תוכנית לאומית רב-שנתית ומתוקצבת, למנות גורם מוביל לתחום ההזדקנות, ולהביא את סוגיית הגירעון לדיון ממשלתי דחוף.