הנס השקט של תחילת החיים: 5 מתנות שקיבלתם לפני שנולדתם

אם היו מבקשים מאיתנו למנות את החסדים שקיבלנו בחיינו, היינו ודאי חושבים על משפחה, בריאות, פרנסה או הצלחות שונות. אך רבנו בחיי בספרו "חובות הלבבות" מזמין אותנו להתבונן במקום שרוב בני האדם אינם חושבים עליו כלל: תשעת החודשים שקדמו ללידתם. בשער הבחינה, בנוסח מרגש ומעורר השתאות, הוא פורש בפני הקורא את מסע החסד האלוקי המלווה כל אדם עוד כשהוא עובר זעיר ברחם אמו, ממשיך בלידה עצמה ונמשך דרך אהבת ההורים והדאגה האינסופית לצרכיו. ככל שמתעמקים בדבריו, קשה שלא להתפעל מן המחשבה שכל מה שנדרש לנו כדי לחיות, לגדול ולהתפתח הוכן עבורנו זמן רב לפני שידענו בכלל שאנו קיימים.

העריסה הראשונה

בתחילת הווייתו מכין הבורא לאדם את קרב אימו לעריסה מוצעת. רחם האם הוא מקום שמור כמבצר חזק, שאין יד אדם או בעל חיים מזיק יכולים להשיגו. לא חום ולא קור מגיעים אליו, והוא מוקף במגן חזק ובמחסה מבוצר.

באותו מקום מוגן מצויד העובר במזון מוכן, והוא הולך וגדל עד שכוחו מתחזק והוא נעשה מסוגל להתנועע ולזוז. מבלי שיבקש, ומבלי שיתאמץ, הוא מגיע אל מזונו. אין הוא צריך לעמול כדי להשיגו, ואף אדם אינו יכול להגישו אליו בדרך אחרת. ככל שגופו מתפתח, מתרבה מזונו באופן מדויק עד למועד שנקבע לו.

זו לשונו של רבנו בחיי: "חשוב בחסד שהבורא עושה בהנהגתו עם האדם שמכין לו את קרב אימו לעריסה מוצעת בתחילת הווייתו, כדי שיהיה במקום שמור כמו במבצר חזק מקום שלא משיג אותו יד אדם או בעל חי מזיק, ולא מגיע אליו לא חום ולא קור, והינו מוקף במגן חזק ומחסה מבוצר, ומצוייד במזון מוכן, והוא הולך וגדל עד שכוחו מתחזק והוא נעשה מסוגל להתנועע ולזוז, והוא מגיע בלי יגיעה ובלי עמל אל מזונו, אשר הוכן לו במקום אשר לא יוכל אדם להגישו אליו בשום אופן".

היציאה אל העולם

כאשר מגיע הזמן לצאת לאוויר העולם, עובר התינוק דרך מעבר צר ומורכב. הוא אינו משתמש בשום תחבולה להקל את יציאתו ואינו עושה דבר שיסייע לו לצאת. הכול נעשה רק ביכולת הבורא החכם, הרחום והחנון, המרחם על בריותיו.

כה דברי רבנו בחיי: "ואחר כך הוא יוצא מקרב אימו, דרך מעבר צר, מבלי שישתמש בכל תחבולה שהיא להקל את יציאתו, ומבלי שיעשה כל פעולה שתסייע לו ביציאתו, אלא רק על ידי יכולת הבורא החכם הרחום וחנון המרחם על בריותיו".

על פלא זה אמר הקב"ה לאיוב: "הֲיָדַעְתָּ עֵת לֶדֶת יַעֲלֵי סָלַע, חוֹלֵל אַיָּלוֹת תִּשְׁמֹר. תִּסְפֹּר יְרָחִים תְּמַלֶּאנָה, וְיָדַעְתָּ עֵת לִדְתָּנָה" (איוב ל"ט, א').

מזון חדש לחיים חדשים

לאחר הלידה נכנס התינוק לעולם חדש לחלוטין. חושי הראייה, השמיעה והריח עדיין אינם פועלים אצלו כראוי, ורק חושי המישוש והטעם משמשים אותו. הוא חסר אונים לחלוטין ואינו יודע כיצד לדאוג לעצמו.

דווקא אז מזמן לו הבורא את מזונו בדרך מופלאה. הדם שהיה מזונו בקרב אימו נהפך לחלב, נוזל טעים ומתוק, המוכן עבורו בדיוק ברגע שבו הוא זקוק לו. החלב דומה למעיין הנובע בשעת הצורך בלבד. הוא אינו מרובה מדי כדי שלא יכביד על אימו ולא יזוב מעצמו ללא צורך, ואינו מועט מדי כדי שהתינוק לא ייאלץ להתייגע בשעת יניקתו.

כה דברי רבנו בחיי על הפלא בחלב האם: "והבורא יתברך מזמין לא את מזונו על ידי שיונק מאימו וה' הופך את הדם שהיה מזונו בקרב אימו לחלב שהוא נוזל טעים ומתוק, וכמו מעיין הנובע בזמן שיש בו צורך ואין החלב הרבה מידי כדי שלא יכבד משאו על אימו וכדי שלא יזוב מעצמו בלי יניקת התינוק וגם אין החלק מעט מייד שלא יצטרך הילד להתייגע כשירצה לינוק".

החכמה שבכל פרט

גם באופן היניקה עצמו ניכרת חכמה מופלאה. מחסדי הבורא שעשה את מקום היניקה צר כחודו של מחט. אילו היה רחב יותר, היה החלב זב מעצמו והתינוק עלול היה להיחנק מרוב השפע הנשפך לגרונו. אילו היה צר יותר, היה עליו להתאמץ יתר על המידה כדי לקבל את מזונו.

כה לשונו של רבנו בחיי:" ומחסדי ה' בדבר זה, שעשה את מקום היניקה צר כחודו של מחט, לא רחב שיזוב החלב בלי יניקה, או שייחנק היונק אם יישפך יותר מידי לגרונו, ולא צר מאוד שיצטרך להתייגע ביניקתו".

כך גם בפרט שנראה קטן ופשוט מסתתרת מערכת שלמה של חכמה, רחמים והתאמה מדויקת לצורכי האדם.

האהבה שבלב ההורים

עם חלוף הזמן מתחזק גופו של הילד. חושיו מתפתחים, והוא מתחיל לראות ולשמוע את העולם שסביבו. אך גם כעת אין הוא מסוגל לדאוג לעצמו.

לכן מוסיף הבורא חסד על חסד ונותן את הילד לחן, לחסד ולרחמים בלב הוריו. בדרך הטבע היה אפשר לחשוב שכל הטיפול בתינוק יכביד עליהם עד מאוד, אך הבורא מטביע בליבם אהבה מיוחדת כלפיו.

משום כך הם דואגים לאכילתו ולשתייתו יותר משהם דואגים לעצמם. קל בעיניהם לשאת את הטרחה שהוא גורם להם, לקום עבורו בלילות, לרחוץ אותו, להחליף את בגדיו, לשאת אותו על זרועותיהם ולהשקיע בו זמן וכוחות רבים.

אחד מחסדי הבורא הגולים ביותר הוא שההורים שומרים על הילד גם כאשר אינו מבין כלל מה טוב עבורו. פעמים רבות הם מרחיקים ממנו דבר שהוא רוצה בו ומכריחים אותו לקבל דבר שאינו רוצה בו, וכל זאת כדי להגן עליו ולהיטיב עמו.

הם מרחיקים ממנו כל נזק בעל כורחו, שומרים עליו מסכנות שאינו מכיר ומובילים אותו לאט ובסבלנות בדרך הנכונה. הילד אינו מבין את הסיבה למעשיהם, אך הם פועלים מתוך אהבה ודאגה לטובתו.

כה דברי רבנו בחיי: "אחר כך מתחזק גופו, והוא מתחיל לראות ולשמוע, והאלוקים נותן אותו לחן ולחסד ולרחמים בלב הוריו, כדי שגידולו לא יכבד עליהם, והם דואגים לאכילתו ושתייתו יותר ממה שהם דואגים לעצמם, וקל בעיניהם לשאת את כל הטרחה שהוא גורם להם, ולעמול בגידולו על ידי רחיצה וחיתול וכיוצא בזה, ולהוליך אותו לאט, ולהרחיק מעליו כל נזק על כורחו, גם כשהוא לא מבין שזה לטובתו".

כאשר האדם מתבונן בכל שלבי חייו הראשונים, הוא מגלה רצף מופלא של חסדים. תחילה הוכן עבורו מבצר מוגן ברחם אימו. לאחר מכן ניתן לו מזון מושלם ללא עמל. אחר כך נפתחו עבורו שערי העולם, הוכן לו חלב המתאים בדיוק לצרכיו, ולבסוף ניתנו לו הורים האוהבים אותו, מגינים עליו ומקדישים את חייהם לגידולו.

כל החסדים הללו נעשו עמו בשעה שלא היה מסוגל לבקשם, להבין אותם או להודות עליהם. ההתבוננות בהם מלמדת עד כמה מלווה הבורא את האדם ברחמיו מראשית הווייתו, וכמה גדולה חובת ההכרה וההודאה על הטוב שנעשה עמו בכל רגע מרגעי חייו.