גם את בורחת לניקיון וסדר כשאת עצבנית? יש לזה סיבה מפתיעה

היה יום עמוס, מישהו עצבן אותך, הראש מלא במחשבות, ופתאום את מוצאת את עצמך מקרצפת את השיש, מסדרת ארונות או מתחילה לקפל כביסה במהירות כאילו חייך תלויים בזה. את מרגישה שדווקא בשעת כעס מגיע דחף פתאומי לסדר, לנקות או "לאפס" את הבית.

מסתבר שזה לא מקרי בכלל. כשאנחנו מרגישות עומס רגשי, לחץ או חוסר שליטה פנימי, המוח מחפש משהו מוחשי שאפשר לשלוט בו. ניקיון וסדר נותנים תחושת פעולה ושליטה על הסיטואציה. בתוך כאוס רגשי, פעולות טכניות חיצוניות יוצרות תחושת יציבות והרגעה.

מעבר לזה, עצם הפעולה הפיזית עוזרת לפרוק מתח. תנועה, סידור, קיפול וניקיון מפעילים את הגוף ונותנים למוח מעין "בריחה" זמנית מהמחשבות והרגשות שמציפים מבפנים.

כשהבית מסודר, הרבה נשים מרגישות יותר סדר בראש. גם אם הבעיה עצמה לא נפתרה, התחושה החיצונית של סדר יוצרת  תחושת שליטה ושקט.

זו גם הסיבה שיש נשים שמתחילות פתאום לנקות מגירות באמצע מצבי לחץ, לסדר ארונות בלילה או לעשות "מהפך" בבית דווקא בתקופות רגשיות עמוסות. לפעמים הנפש מחפשת תחושה של התחלה חדשה. במיוחד אצל נשים שמחזיקות הרבה אחריות ביום יום: הבית, הילדים, המשימות, הטלפונים והדאגות - פעולת הסידור הופכת למקום היחיד שבו אפשר לראות תוצאה מיידית.

יחד עם זאת יש לכך גם חיסרון. הבחירה בניקיון עלולה להפוך לדרך לברוח מרגשות במקום להתמודד איתם באמת. במקום לעצור רגע ולהקשיב למה שמפריע בפנים, קל יותר להיכנס לעוד משימה, עוד קיפול, עוד מגירה. אז מה הפתרון? למצוא את האיזון בין שניהם ולא להזניח את הרגשות שלנו.