פרופסור הרשקוביץ פרש מהמרוץ למבקר המדינה; הקרב מצטמצם לשני מועמדים

לאחר שנציב שירות המדינה לשעבר, פרופסור דניאל הרשקוביץ, הודיע היום (רביעי) על הסרת מועמדותו לתפקיד מבקר המדינה. פרישתו, שהגיעה ימים ספורים בלבד לפני ההצבעה מותירה שני מועמדים בלבד: שופט בית המשפט העליון בדימוס יוסף אלרון, ומיכאל ראבילו, המשמש כפרקליטו האישי של ראש הממשלה בנימין נתניהו ונחשב למועמד המועדף עליו.

בהודעה רשמית שיצאה מטעמו, נכתב: "פרופסור הרשקוביץ מבקש להודות מקרב לב לשרים ולחברי הכנסת מסיעות מכל חלקי הבית אשר הביעו בו אמון ותמכו במועמדותו לאורך הדרך, ומעריך את התמיכה הרחבה והחמה לה זכה".

בהמשך נכתב: "פרופסור הרשקוביץ ימשיך לשרת את מדינת ישראל ואת הציבור בתפקידים ציבוריים אחרים גם בעתיד, מתוך תחושת שליחות לחברה הישראלית ולמוסדות המדינה".

שלשום עוד פעל הרשקוביץ לקידום מועמדותו וניסה להחתים חברי כנסת על טופס המועמדות הרשמי לתפקיד, מה שהפך את הודעת הפרישה למפתיעה במיוחד. לפי הערכות פוליטיות שהובאו סביב המהלך, ההחלטה התקבלה בעקבות פנייה ובקשה מפורשת שקיבל מבכירים בליכוד, שביקשו למנוע פיצול קולות בתוך גוש הימין והקואליציה.

על פי ההערכה, בליכוד חששו כי הישארותו של הרשקוביץ במרוץ עלולה לפצל את התמיכה במחנה הקואליציוני, ובכך לפתוח פתח לתרחיש שבו מועמד אחר ייהנה מהדינמיקה הייחודית של ההצבעה החשאית. פרישתו כעת מעניקה, לפי אותן הערכות, יתרון משמעותי לראבילו, המועמד הרשמי של הקואליציה.

הבחירות לתפקיד מבקר המדינה ייערכו במליאת הכנסת ב-3 ביוני. מי שייבחר יחליף את מבקר המדינה המכהן, מתניהו אנגלמן, שכהונתו הרשמית צפויה להסתיים בתחילת חודש יולי הקרוב.
תפקיד מבקר המדינה נחשב לאחד התפקידים המרכזיים והמשפיעים במערכת הציבורית בישראל.

המבקר מופקד על הפיקוח על פעילותם של משרדי הממשלה, צה"ל, הרשויות המקומיות וגופים ציבוריים נוספים, ובוחן את התנהלותם בהיבטים של חוקיות, טוהר מידות והתנהלות כספית.

הבחירה עצמה מתבצעת בהצבעה חשאית של חברי הכנסת, לכהונה אחת בת שבע שנים. אופייה החשאי של ההצבעה הופך את ההליך לאירוע פוליטי רגיש במיוחד, שכן חברי כנסת יכולים להצביע בניגוד לעמדת מפלגתם מבלי שהדבר ייחשף - מציאות שמגבירה באופן קבוע את המתח הפוליטי סביב הבחירה.