חדשות בארץ
ביהמ"ש נגד התובעים הסדרתיים: תבעה את רשת KSP - ונדרשה לשלם 35 אלף שקלים
בית המשפט המחוזי מרכז דחה בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד רשת KSP בנושא סימון מוצרים. השופטת קבעה כי מדובר בניצול של הפרות פעוטות למטרות רווח אישי, וחייבה את התובעת בהוצאות משפט בסך 35 אלף שקל
- הידברותלמעקב
- כ"ה אייר התשפ"ו||

המאבק המשפטי סביב חובות הסימון והוראות השימוש בעברית במוצרי רשת KSP הגיע לסיומו בבית המשפט המחוזי מרכז, עם דחיית הבקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד החברה. כך פורסם אתמול (שני) באתר ynet. השופטת כרמית בן אליעזר מתחה ביקורת חריפה על הגשת הבקשה, וקבעה כי ההפרות שהוצגו היו מינוריות ונקודתיות בלבד, ואינן מצדיקות ניהול הליך משפטי מורכב ויקר. לפי פסק הדין, המבקשת, לקוחה ותיקה של הרשת, לא הצליחה להוכיח קיומה של מדיניות מפרה, אלא אספה מקרים בודדים של תקלות שוליות שאינן גורמות נזק ממשי לציבור הצרכנים.
במרכז המחלוקת עמדה הטענה כי הרשת אינה מצרפת הוראות שימוש בעברית למוצרים מיובאים, כגון כרטיסי זיכרון ואוזניות. מנגד, רשת KSP, שיוצגה על ידי עורכות הדין רונית סיטון זלקינד ורוית קורן פרי ממשרד פירון, טענה כי מאחורי התביעה עומד "עסק משפחתי" שמטרתו התעשרות אישית, שכן בא כוחה של המבקשת הוא בעלה, שהגיש הליכים דומים רבים בעבר בשמו ובשם בני משפחתו. בית המשפט קיבל טענה זו וציין כי למרות שהמניע הכלכלי הוא המנוע של התביעות הייצוגיות, אין להכשיר התנהלות המנצלת לרעה את הכלי החשוב הזה לצורך איתור הפרות זניחות שלא מניבות תועלת לציבור.
השופטת הדגישה בהחלטתה כי במוצרים בסיסיים ואינטואיטיביים, כמו מטען אלחוטי או אוזניות, הצורך בהוראות שימוש מפורטות בעברית הוא מוגבל, וכי חלק מהמידע אף הופיע על גבי החשבונית שקיבלה הלקוחה. עוד נקבע כי במקרה של מוצר מיובא, האחריות לסימון פרטי התקשרות היא של היבואן ולא של היצרן בחו"ל, ולכן לא נמצאה עילה להתערבות משפטית במקרים אלו. לאור הקביעה כי מדובר בתקלות נקודתיות בתוך רשת המוכרת מעל 100 אלף סוגי מוצרים, חויבה המבקשת לשלם לרשת הוצאות משפט ושכר טרחה בסך 35 אלף שקל.
עו"ד צבי ברק, בא כוחה של המבקשת, מסר בתגובה: "לצערי, פסק הדין הביע זלזול בחשיבות של קיום הוראות החוק, ואני מתכוון לערער עליו. הקביעה כאילו ישנה ציפייה לאפס תקלות יוצרת את הרושם כאילו מצאנו פגמים נקודתיים בכמה מהמוצרים שיצאו מפס הייצור. האמת אחרת: כשקונים מוצר כמו כרטיס זיכרון, למשל, ואין הוראות שימוש בעברית להתקנה שלו, זו לא תקלה נקודתית, אלא היא מתרחשת בכל אותם מוצרים מאותו מותג שמכרה KSP. בדיוק עבור טיפול במצבים כאלה נועדה האכיפה האזרחית בצורה של תביעה ייצוגית.
"אני גאה שהתביעה הביאה לתיקון אותם פגמים ואחרים, שכללו בנוסף לפגמים במוצרים עצמם גם הרחבת מחלקת הייבוא והגברת הפיקוח על המוצרים המיובאים, שבמהלך ההליך התברר כי KSP נקטה, אולם בית המשפט התעלם מהם ואף לא הזכירם בפסק הדין, ואני מקווה שבית המשפט העליון יידע לתת את היחס החיובי המתאים להליך שנקטתי".




