נתניהו מגיב לעתירות נגד מינוי גופמן: ״דעת מיעוט לא עוצרת מינוי״

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש היום (שישי) את תשובתו לעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד מינויו של מזכירו הצבאי היוצא, רומן גופמן, לתפקיד ראש המוסד, ימים ספורים בלבד לפני הדיון הצפוי בנושא בבית המשפט העליון.

בלב תשובת ראש הממשלה ניצבת הטענה כי ועדת גרוניס אינה גוף בעל סמכות להכריע בשאלת המינוי עצמו, אלא ועדה שתפקידה מוגבל לבחינת היבט אחד בלבד - טוהר המידות של המועמד.
בתשובה נכתב: "היא אינה יכולה לאשר או לדחות את המינוי, או אפילו לחוות עליו דעה באופן כללי. היא מוסמכת לעשות דבר אחד בלבד: לחוות דעה ביחס לטוהר המידות של המועמד. במילים אחרות, החלטת הוועדה אינה חותכת את המינוי, לכאן או לכאן".

נתניהו מוסיף וטוען כי כל ניסיון להרחיב את תחום עיסוקה של הוועדה מעבר לכך אינו עולה בקנה אחד עם ייעודה: "תפקידה להעמיד לידי רוה"מ נתון מנהלי נוסף, הנוגע לטוהר המידות של המועמד, על מנת שישקול אותו במארג השיקולים אותו הוא שוקל. זהו השיקול היחיד אותו יכולה ועדה חיצונית - המורכבת מחברים שאין להם שום מומחיות בסוגיות של בטחון המדינה - לייצר לטובת ההליך. בכל תחום אחר, היא חייבת, כמו כולנו, לגזור על עצמה שתיקה. שתיקה וצניעות".

בתשובה מתייחס ראש הממשלה גם להתנגדותו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט אשר גרוניס, שעמד בראש הוועדה, ומבהיר כי אין בכך כדי לשנות את תוקף ההחלטה שהתקבלה. לדבריו, התנגדותו של גרוניס הייתה בגדר עמדת מיעוט בלבד, בעוד שהכרעת הוועדה עצמה התקבלה על בסיס רוב: "העובדה שבועדה היתה דעת מיעוט אינה משנה את השורה התחתונה שהמסקנה הנורמטיבית היחידה של הוועדה היתה כי בגופמן לא נפל רבב".

נתניהו מציג בתשובתו שורת תקדימים של מינויים בכירים שאושרו למרות התנגדות בתוך הוועדה. בין הדוגמאות שהובאו נמצא מינויו של קובי שבתאי למפכ"ל המשטרה בשנת 2020, שאושר למרות התנגדותו של יו"ר הוועדה דאז, השופט בדימוס אליעזר גולדברג. דוגמה נוספת היא מינויו של הררמכ״ל לשעבר הרצי הלוי בשנת 2023, חרף עמדת המיעוט של חברת הוועדה פרופסור טליה איינהורן.

ראש הממשלה כותב: "עינינו הרואות: דעת מיעוט - ואפילו אם היא דעתו של יו"ר הוועדה - אינה מאיינת או פוגמת במאומה במסקנות הוועדה המייעצת שנקבעות על פי כלל הרוב בסיסי".

לצד זאת, נתניהו מדגיש כי המצב היחיד שבו לעמדת הוועדה תהיה משמעות מכרעת באמת, הוא מקרה שבו כלל חבריה יקבעו פה אחד כי במועמד נפל פגם בתחום טוהר המידות: "מחלוקת בין חברי הוועדה מוכיחה כי קידומו של המועמד, בהיבט של טוהר המידות שלו, אינו בלתי סביר באופן קיצוני".