חדשות ומשמעותן
למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן למרות שאיראן תוקפת אותן?
למרות שאיראן תוקפת שוב ושוב במפרץ, המדינות שנפגעות לא ממהרות להגיב בכוח. מאחורי ההחלטה הזו יש הרבה חשש ממה שיכול לקרות אם העניינים ייצאו משליטה. למה דווקא עכשיו, כשהמצב מתחמם, הן מעדיפות לא להיכנס לעימות ישיר?
- יובל אביב
- פורסם כ"ח אדר התשפ"ו
(קרדיט: shutterstock)גם לאחר שאיראן הרחיבה את התקיפות לעבר מדינות המפרץ, בהן קטאר, סעודיה, איחוד האמירויות, בחריין וכווית, מרבית המדינות שנפגעו בוחרות להימנע מהצטרפות ללחימה ולהעדיף ריסון ודיפלומטיה. גורמים באזור מדגישים כי היעד המרכזי הוא הגנה על הריבונות המקומית, תוך ניסיון למנוע הידרדרות לעימות אזורי רחב שעלול לערער את יציבות שוקי האנרגיה העולמיים.
לאחר התקיפות של ישראל וארה״ב נגד מתקני נפט באיראן מוקדם יותר החודש, הרחיבה טהרן את פעולותיה לפגיעה בתשתיות אנרגיה ובנתיבי שיט במפרץ הפרסי ובמיצרי הורמוז. לפי נתוני ארגון ACLED, מאז 28 בפברואר נרשמו לפחות 25 תקיפות איראניות נגד ספינות, לצד פגיעות בתשתיות אנרגיה במספר מדינות במפרץ.
אנליסט בכיר בארגון, לוקה נבולה, אמר: “טהרן כיוונה לתשתיות האנרגיה במפרץ ולספנות במצרי הורמוז, במטרה להעלות את מחיר המלחמה עבור ארה״ב ושותפותיה האזוריות”.
גם בוושינגטון הופתעו מהיקף התגובה האיראנית. נשיא ארה״ב דונלד טראמפ אמר בהתייחס לתקיפות נגד מדינות האזור: "אף אחד. אף אחד. גם המומחים הגדולים ביותר - אף אחד לא חשב שהם יתקפו".
למרות זאת, מדינות המפרץ שומרות על קו אחיד של ריסון. ג'ייקוב אולידורט ממכון America First Policy Institute ציין כי “מאז תחילת מבצע 'זעם אפי', שותפותינו במפרץ הגיבו בחזית אחידה חסרת תקדים מול האיומים מצד המשטר האיראני”, אך הדגיש כי ההתמקדות היא בבלימת האיומים ולא בהרחבת המלחמה. גם סעודיה מאותתת על זהירות: “ריאד מפעילה כרגע ריסון מקסימלי, אך השאלה האמיתית היא כמה זמן הריסון הזה יוכל להימשך”, אמר החוקר סלמאן אל-אנסרי.
קטאר מציגה גישה דומה. גורם רשמי הדגיש כי “קטאר אינה צד במלחמה הזו, ואנו מאמינים בכל תוקף כי האלימות חייבת להסתיים באמצעות משא ומתן”, תוך הדגשה כי המדינה ממשיכה להגן על ריבונותה בעקבות התקיפות האיראניות.
מאחורי המדיניות עומדים גם שיקולים אסטרטגיים עמוקים יותר, בהם חוסר אמון מסוים במדיניות האמריקנית באזור. סגן האדמירל בדימוס, רוברט הארוורד, אמר כי “המדיניות שלנו במזרח התיכון הייתה מחזורית יותר מדלת מסתובבת”, והוסיף כי מדינות האזור חוששות מהשלכות של נסיגה אמריקנית עתידית.
החשש המרכזי, כך מסתמן, הוא מהידרדרות מהירה לעימות אזורי כולל. אנליסט בחרייני, עבדאללה אלג'ונייד, הזהיר: “אם כל מדינה אחת ממדינות המפרץ תחליט להצטרף למתקפה, הדבר יחייב את שאר מדינות המועצה לשיתוף פעולה להיכנס גם הן למלחמה”, אמר תוך שהעריך כי מחיר הנפט עלול לזנק מעל 150 דולר לחבית.
עם זאת, ישנם גם קולות המעריכים כי המצב עלול להשתנות. הגנרל בדימוס ריצ'רד ניוטון ציין כי איראן “ביצעה טעות אסטרטגית כאשר תקפה מדינות מפרץ - בעלות ברית וידידות שלנו”, והזהיר כי פגיעה בתשתיות קריטיות עשויה לדחוף מדינות מסוימות לנקוט קו התקפי.
לעת עתה, מדינות המפרץ בוחרות באסטרטגיה מחושבת: להגן על עצמן - אך לא לתקוף. מבחינתן, הסיכון במלחמה ישירה עם איראן גדול בהרבה מהתועלת, והעדיפות היא לשמור על יציבות אזורית גם במחיר של הבלגה זמנית.




