גוף ונפש
האם צפיפות במקלטים עלולה לגרום לחצבת? המומחית עושה סדר
האם החששות מפני שהות ממושכת במרחבים מוגנים מוצדקים, האם היא מעלה את הסבירות להדבקה במחלות זיהומיות ואילו אזורים בארץ נמצאים בסיכון גבוה? המומחית עונה
- יצחק איתן
- פורסם י"ט אדר התשפ"ו

בימים שבהם אזרחים רבים נאלצים לרדת שוב ושוב למקלטים ולהגיע למרחבים מוגנים בעקבות האזעקות, עולה שאלה בריאותית משמעותית: האם השהייה בחללים סגורים וצפופים עלולה להגביר הדבקה במחלות, ובראשן חצבת? חצבת נחשבת לאחת המחלות המדבקות ביותר, והנגיף מסוגל להישאר בחלל סגור במשך שעות.
לדברי פרופ' תמר לכיש, מומחית למחלות זיהומיות מהמרכז הרפואי שערי צדק, קיימת אפשרות תיאורטית להדבקה במקלט, אך היא מרגיעה ומציינת כי עבור מרבית האוכלוסייה המחוסנת, הסיכון נמוך מאוד. "הנגיף יכול להישאר באוויר בחלל סגור במשך שעות, וגם להתפשט למרחק של כמה מטרים מהמטופל", היא מסבירה לאתר וואלה, "באופן תיאורטי מקלט הוא בהחלט מקום שבו יכולה להתרחש הדבקה".
החשש העיקרי מתמקד באזורים שבהם קיימים "כיסים" של אוכלוסייה שאינה מחוסנת, כמו תינוקות קטנים, אנשים שלא השלימו שתי מנות חיסון או מדוכאי חיסון. ערים כמו בית שמש וחלקים מירושלים נחשבות לרגישות יותר בשל שיעורי התחסנות נמוכים. "החיסון נגד חצבת הוא חיסון מצוין שניתן בשתי מנות, ובכיסוי של מעל 95% באוכלוסייה. גם במקרים נדירים שבהם אדם מחוסן נדבק, הסיכוי למחלה קשה הוא זניח", מוסיפה פרופ' לכיש.
בנוגע לשימוש במסכות, המומחית מציינת כי רק מסכת N-95 יעילה באמת נגד חצבת, אך היא אינה נוחה לשימוש במצבי לחץ. לעומת זאת, במקרה של מחלות חורף רגילות שעוברות דרך טיפות רוק גדולות, מסכה כירורגית פשוטה בהחלט יכולה לסייע. לכיש מדגישה כי "הפתרון היחיד למנוע התפשטות של חצבת הוא להגיע לכיסוי חיסוני גבוה של כ-95% מהאוכלוסייה".
בזכותך חייל יחלק 50 עלונים ל-50 חיילים! הצטרף עכשיו למיזם הענק >>




