הורים וילדים
זמן איכות עם הילד? הכתבה הזו תשנה את כל מה שחשבתם
איך אפשר למצוא זמן איכות כשאנחנו לכודים במסגרות עד שעות אחר הצהריים, הם בגנים ובבתי ספר ואנחנו בעבודה?
- לאה אוירבך
- פורסם ו' אדר התשפ"ו

במרוץ שבו אנחנו חיים כולנו מתגעגעים ליותר זמן אחד עם השני, אבל לא באמת מצליחים לעצור את הכל כדי שזה יקרה. זמן עם הילדים שלנו הוא התרופה הכי טובה לכאבי הלב שלהם, אבל איך אפשר למצוא כזה זמן כשאנחנו לכודים במסגרות עד שעות אחר הצהריים, הם בגנים ובבתי ספר ואנחנו בעבודה? מה אם אנחנו לא מצליחים ליצור מסגרות של זמן איכות אישי לכל ילד, או חוג אמא/אבא אטרקטיבי? זמן איתם הוא התרופה הכי טובה, "דבק חם" היקשרותי. אבל זמן איתם לא חייב להיות עצירה של היומיום או התכנסות לתוך מסגרת מוגדרת. למעשה, זמן איכות אמיתי הוא בדיוק ההפך.

בואו נסתכל רגע על הזמן שאנחנו מקדישים לקשר עם הקב"ה; יש לנו שני סוגי זמן כאלו. יש לנו שלוש תפילות, בהן אנחנו עוצרים את היום לדקות אחדות, מתכנסים לתוך פסק זמן של חיבור אלוקי, מתנתקים מהמרוץ ומתחברים אליו. אבל יש לנו עוד עשרות פגישות קטנות איתו במהלך היום, בכל פעם שאנחנו באים לברך על מה שנכנס לנו לפה. ברכות הנהנין מזמינות אותנו לתרגל קשר מסוג אחר: הבלחות קטנות של חיבור, תוך כדי החיים עצמם; רגעים מהירים של התבוננות והתחברות מחדש.
גם עם הילדים שלנו יש רגעים כאלה ורגעים כאלה, ולכל אחד מהם ערך עצום. יש רגעים של זמן איכות, בהם זה רק אני והילד, בזמן שכולו מקודש לקשר שלנו. אבל "זמן איכות" דורש את המשאב הכי יקר שבו אנחנו תמיד בחסר: זמן. ומכיוון שאנחנו כל כך קצרים בזמן, גם האיכות יכולה ללקות בחסר. אבל זמן איכות יכול להיות גם המוני רגעים של שגרה פשוטה של יומיום, שהופכים, עם עצירה קטנה להתבוננות וכוונה, לרגעים גדולים של קשר.

כשאנחנו לומדים להפוך את רגעי היומיום לרגעי חיבור אנחנו כבר לא צריכים "זמן איכות" משודרג כדי להגיע לתוך הלב של הילדים שלנו. אנחנו שומרים על קשר, במובן המילולי של הביטוי, גם בין ארוחת הערב למקלחות, בתוך יום עבודה מעייף ובין ערימות כביסה. זמן איכות של יומיום קורה ברגעים הכי פשוטים: זה לקפל בגדים ולספר לילד שלך על הבגדים המתוקים שהיו לו כשהיה תינוק. זה להכין ארוחת ערב ולהקשיב בתשומת לב לסיפורי בית הספר, זה לשבת עם הילד על הספה ולפטפט איתו על חדשות העולם בגובה העיניים. זמן איכות הוא לעבור במסדרון ובמקום לעקוף באלגנטיות את הילד שמשחק על הרצפה, זה למצוא את העיניים שלו ולחייך אליהן חיוך חם.

"זמן" ו-"איכות" אלו שני ממדים מנוגדים. זמן הוא כמה, איכות היא איך. תנו להם (ולכם) רגעים של זמן איכות בתוך אחר הצהריים. פחות משנה כמה "זמן", משנה "איך".
לאה אוירבך, מדריכת הורים בגישה היקשרותית התפתחותית. מתמחה בהורות לילדים עם רגישות גבוהה, קשיי ויסות רגשי, והורות לתאומים. לתגובות ויצירת קשר: leah.rbach@gmail.com




