חדשות בריאות
מאז פרוץ המלחמה: יותר משליש מהישראלים מדווחים על דיכאון
דו״ח "פני החברה הישראלית" של הלמ"ס מציג תמונת עומק של השפעות המלחמה: ירידה בתוחלת החיים, שחיקת אמון במוסדות ועלייה בלחץ ובדיכאון. מנגד, שביעות הרצון הכללית מהחיים נותרה גבוהה
- יובל אביב
- פורסם ח' שבט התשפ"ו
(קרדיט: shutterstock)הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (שני) את דו״ח "פני החברה הישראלית לאחר פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 2023". מהנתונים שפרסמו עולה כי תוחלת החיים בישראל ירדה בכחצי שנה בעקבות המלחמה, האמון בממשלה ובמערכת המשפט נשחק, ושיעורי הלחץ והדיכאון עלו.
לפי הדו״ח, תוחלת החיים בשנת המלחמה הראשונה עמדה על 83.3 שנים: 81 שנים בקרב גברים ו-85.5 בקרב נשים. הירידה בתוחלת החיים הממוצעת, בהיקף של כחצי שנה, מיוחסת לשקלול הרוגי המלחמה בשנה זו - בסך הכול 1,377 הרוגים, מהם 828 אזרחים ו-509 חיילים. בשנת 2024 נוספו 406 הרוגי מלחמה נוספים, מתוכם 96 אזרחים ו-310 חיילים.
לצד הפגיעה במדדי הבריאות, נרשמה גם פגיעה ניכרת ברווחה הנפשית. שיעור המדווחים על תחושות דיכאון בכלל האוכלוסייה עלה מ-25.5% בשנת 2023 ל-33.9% ב-2024. ביישובים במרחק של עד 15 קילומטרים מגבול לבנון נרשמה עלייה חדה במיוחד - מ-24.8% ל-36.5%. ביישובי גבול עזה הנתונים הורחבו מ-25.3% ל-29.2%. גם תחושת הלחץ התגברה: בכלל האוכלוסייה עלה השיעור מ-58.2% ל-67.9%, סמוך לגבול לבנון מ-62.7% ל-75.6%, ובאזורי גבול עזה מורחב מ-58.9% ל-66.3%.
במישור הכלכלי, בפתיחת המלחמה היו 35.7% מהעסקים בישראל סגורים, זמנית לפחות, כאשר במחוז הדרום הגיע הנתון ל-59.4%. בחודשיים האחרונים של 2025 נרשמה התאוששות משמעותית, אך גם אז שיעור העסקים הסגורים בדרום עמד עדיין על 10.3%.
למרות הנתונים הקשים, שביעות הרצון הכללית מהחיים נותרה גבוהה וללא שינוי מהותי: 91% מהנשאלים בני 20 ומעלה דיווחו ב-2024 כי הם מרוצים מחייהם. עם זאת, חלה ירידה באחוז הישראלים המעריכים שחייהם ישתפרו בעתיד או שיהיו פחות טובים, בעיקר ביישובים הסמוכים לגבול לבנון - שם עלה שיעור הפסימיים מ-28.6% ב-2023 ל-39.2% ב-2024.
גם האמון במוסדות השלטון נפגע. בקרב כלל בני 20 ומעלה נרשמה ירידה באמון במערכת המשפט מ-43.5% ל-42.2%, ובאמון בממשלה מ-26.9% ל-24.6%. נתונים אלו הוגדרו בדו״ח כ-"השיעורים הנמוכים ביותר מאז 2015".




