עד מתי מותר לשלם דמי שכירות על כלים ומוצרים?

אדם שכר שולחנות למשך שבוע, מיום ראשון עד יום ראשון שלאחריו, והחזיר את השולחנות בבוקרו של יום ראשון. כאשר החזיר את השולחנות, דרש הבעלים את דמי השכירות. האם מוטל על השוכר לשלם את דמי השכירות בתוך אותה עונה, דהיינו עד שקיעת החמה?

מקרה זה מתבאר ממה שרואים בשלחן ערוך סימן של"ג סעיף א', שהמצווה לשלם את דמי השכירות בזמנן, והאיסור לאחר את התשלום מעבר למועד, אינו רק בתשלום שכר פועלים, אלא גם בשכירות כלים. וכמו שדרשו זאת חז"ל בברייתא (בבבא מציעא קיא ע"ב) מייתור תיבת "בארצך" (דברים כ"ד, י"ד). גם מבואר בשלחן ערוך (סעיף ה') שבשכירות לשבוע שלם, הקרויה בלשון השו"ע "שכירות שבת", העונה שבה מסתיימת השכירות היא עונת תשלום השכר, ואסור לאחר את התשלום לאחריה. עוד מבואר בשו"ע (סעיף י') שאין עוברים באיסור זה אלא אם כן תבעו המשכיר ולא שילם. אך כל עוד לא תבע המשכיר את התשלום, אינו עובר בבל תלין. בנידון שלפנינו, כיוון שתבע בעל השולחנות את דמי השכירות, ותקופת השכירות תמה בבוקרו של יום ראשון, נמצא שעונת התשלום היא עונת יום, וכל היום כשר לקיום המצווה, עד שקיעת החמה. ואם מאחר מזה, הרי הוא עובר באיסור "ולא תבוא עליו השמש".