"עמנואל הניח את הדרגות על השולחן בפני מפקד הסיירת": הרב שמואל מורנו בריאיון חשוף על אחיו

פעולות נועזות רבות נזקפות לזכותו של סגן-אלוף עמנואל מורנו הי"ד, לוחם סיירת מטכ"ל. אחת מהן, מהבודדות שהותרו לפרסום, הייתה חטיפתו של רב המחבלים מוסטפא דיראני מביתו בלבנון, במבצע שנועד להשיג מידע שיוביל לאיתורו של רון ארד.

"דיראני נחטף מחדר השינה. בזמן כניסת הכוחות, אשתו לא הייתה במצב הכי צנוע שלה והיא צרחה וצווחה", מספר אחיו הבכור של עמנואל, הרב שמואל מורנו. "עמנואל מיד נתן לה איזושהי שמיכה וכיסה אותה. בהשקת הכוסית לרגל הצלחת הפעולה, היו כמה שהתלוצצו שלעמנואל היה חשוב שהפעולה תהיה עם משמרת הצניעות".

בעוד שבחלק מכלי התקשורת, האקט של עמנואל הוצג כרצון לשמור על כבודה של אשת המחבל, הרב שמואל סבור שלא זה היה המניע של אחיו. "יש כאלה שרצו להראות שהוא דאג לה תוך כדי פעולה, ואף הציגו אותו כג'נטלמן. אני לא חושב שעמנואל חס על נשמתה של הטהורה הזאת", הוא אומר בלשון סגי נהור. "הוא פשוט הבין את הסיטואציה. היא הרגישה לא בנוח באופן בו הייתה לבושה, ולכן צעקה והייתה עלולה לחשוף את כוחותינו. עמנואל הבין שהדרך להשתיק אותה תהיה להביא לה כיסוי".

עמנואל מורנו הי''ד

"קפץ כנשוך נחש"

משפחתם של האחים מורנו מונה חמישה בנים, עמנואל הוא הרביעי שבהם. הוריהם הכירו ונישאו בצרפת. בהדרכת הרב יהודה ליאון אשכנזי הם עלו ארצה, וכאן התחזקו בהדרגה והפכו ליהודים שומרי תורה ומצוות.

"ראינו את מסירות הנפש של ההורים – בכל תהליך ההגעה לארץ ישראל ולירושלים, ובדברים נוספים שהיו עקרוניים עבורם. זאת לא הייתה רק 'דוגמה אישית' אלא 'אישיות לדוגמה' – ראינו את ההורים עושים. כנראה שהדבר לימד אותנו, כל אחד בתחומו, להשתדל לעשות מה שרק שאפשר".

מלבד עמנואל, כל אחד מהאחים עושה חיל בשליחות שונה, כאשר על חלקם לא ניתן לפרט מעבר לאמירה כללית זו.

הרב שמואל הוא אב לשמונה, ומתגורר בעיר דוד שבירושלים. את עמנואל הוא מתאר כ"ילד שקט, כמעט מופנם. מבחינה חברתית ידענו שהוא במקום טוב – הוא היה מוערך בקרב חבריו, והם היו קשובים לו. הייתה לו אישיות מנהיגותית באופן טבעי, אבל הכול נעשה בצורה שקטה. בבית הוא כמעט ולא היה מדבר", הוא נזכר.

תכונה שבלטה בעמנואל הייתה רדיפת הצדק. "אם הוא ראה משהו לא ישר – הוא מיד היה קופץ כנשוך נחש, ומעמיד את הדברים במקומם".

סיטואציה שזכורה לרב שמואל התרחשה כאשר עמנואל היה בגיל תיכון. באותה תקופה נפתח מוסד חינוכי חדש, ועמנואל - יחד עם חברים נוספים - החל ללמוד בו. תלמיד אחד מתוך אותה חבורה לא התקבל, בטענה שמשפחתו לא מתאימה לרוח המוסד.

"לעמנואל זה מאוד חרה. הוא הגיע למנהל ואמר: 'אנחנו לא ממשיכים לתפקד ככיתה עד שהבחור הזה לא עובר אלינו'. ובאמת ההנהלה הכניסה את הבחור. עמנואל סיכן את הישארותו במקום, אבל כשהוא ראה משהו שהוא קצת מעוות – הוא פשוט לא היה מסוגל להמשיך ולתפקד, למרות שכילד הוא לא היה מרדן בכלל".

מנגן ושר עם תלמידיו

"לא שמענו מילה"

מקרה נוסף אירע כשנה לפני יישום תוכנית ההתנתקות. עמנואל הגיע למפקד יחידת סיירת מטכ"ל, בה שימש כקצין, הניח את הדרגות על השולחן והודיע באופן שאינו משתמע לשתי פנים: אם היחידה תשתתף באחד ממעגלי הפינוי – אני פורש. "היה לו ברור שיש דברים יותר עקרוניים מאשר הסיירת. הוא לא הסכים שהמקצועיות שלו תגרום לו לשכוח את השורשים שלו, ועבור מי הוא נלחם".

בקרב האחים כינויו של עמנואל היה "החוקי הלבן". "קראנו לו כך, כי הוא היה כל הזמן רודף את הצדק ואת האמת", הרב שמואל צוחק. "גם העלייה לתורה שלו יצאה בפרשת חוקת, העוסקת בשופטים ושוטרים".

איך היה הקשר בינך לבין עמנואל?

"קשר עמוק, עם הרבה הערכה ואהבה". הוא מציין כי עמנואל התייעץ איתו מדי פעם בעניינים שונים. בשנותיו האחרונות של עמנואל – כאשר התקדם בדרגות והתאפשר לו להקדיש את הזמן לכך – היה להם לימוד משותף בפרשת השבוע.

"בכל השנים הרבות של העשייה הביטחונית, גם כשעשינו שבתות ביחד, מעולם לא שמעתי ממנו מילה אחת בשפה אחרת, מלבד עברית וצרפתית. אנחנו יודעים בוודאות ששלט היטב בשפות נוספות". הוא מציין כי האחים גם לא שמעו ממנו, ולו מעט, על פעולותיו.

הרב מורנו ותלמידיו

ממה נבע האיפול המוחלט עליו הקפיד עמנואל?

"אני חושב שהיא נבעה ממידות טובות ומתחושת נאמנות לתפקידו. עמנואל חי בגישה שזה לא אמור לעניין מישהו, ושהוא לא צריך לקבל חיזוקים מבחוץ על העשייה שלו. הוא לא היה צריך שאף אחד ידע – רק הוא ובורא עולם.

"אחרי נפילתו, כשסיפרתי לחבריו שלא שמעתי מילה אחת בשפתם של בני דודינו, הם אמרו שאין מצב. הבן אדם חלם ונשם בשפה הזאת, ואפילו כתב וערך ספרים. לא יכול להיות שלא הבליח לו כלום".

הרב מורנו

"אדם ללא פנים"

הרב שמואל זכה לשדך את עמנואל לאשתו מאיה. "הכרתי את משפחתה. אבא שלה שאל אותי אם יש לי עוד מישהו כמוני לשדך לה – אולי אח שיתאים. באותה תקופה היא עדיין לא שמרה תורה ומצוות, ועניתי שלא. כעבור שנה מאיה כבר הייתה בתהליך של תשובה ולמדה במדרשה, והחלטתי לשדך ביניהם.

"מאיה לקחה את התהליך בצורה מאוד רצינית. כשהם הכירו, היא אתגרה אותו. הוא הרי היה איש צבא, בלי יותר מדי זמן פנוי, ופתאום התחיל ללמוד חסידות ושיעורים נוספים ברמה גבוהה".

עמנואל נפל לקראת סופה של מלחמת לבנון השנייה. "אחרי גוש קטיף, הוא התבטא  שנצטרך לשלם על כך את המחיר, ובעצם הוא עצמו המחיר. פחות משנה אחר כך, מצאנו את עצמנו במלחמת לבנון השנייה".

האירוע בו נפל התרחש בשבת. אח נוסף, ששירת גם הוא ביחידה מובחרת, קיבל את הבשורה כבר בשעות הבוקר. על אף שגר בסמיכות לרב שמואל, הוא החליט שלא לשתף אותו בבשורה הכואבת עד לצאת השבת.

"מהרגע הראשון הרגשתי שזה מדויק. עמנואל הספיק לעשות את השליחות שלו בעולם  בשליש מהזמן של אדם רגיל. הוא היה 'החלל שמחולל'. הרבה אנשים סביבו התגדלו בזכותו".

עמנואל היה החלל הראשון שתמונתו לא פורסמה. מה התחושות שלך סביב העניין?

"זה נובע מסיבות ביטחוניות, אבל בעיניי משקף מאוד את עמנואל. כיום הוא מוכר כאדם ללא פנים, אבל עם פנימיות גדולה".

יש חרושת שמועות סביב הסיבה בגללה תמונת אחיך לא פורסמה, ויש אף שטוענים שכחלק מתפקידו הוא חי חיים כפולים. איך אתה מתייחס לשמועות הללו?

"לא נראה לי שעמנואל חי חיים כפולים. מה שאני חושב זה שלא רצו לחשוף את היכולות שהיחידה פיתחה דרכו. הוא היה דמות מובילה בפיתוח יכולות הסתערבות ברמה מאוד גבוהה, ולא רוצים לחשוף אנשים שהיום נמצאים בתפקידים דומים".

"שליחותו – שליחותנו"

אחרי מותו של עמנואל, הקים הרב שמואל בית מדרש לזכרו בשם "דרך עמ"י" על שמו: עמנואל יהודה מורנו. "הבחורים הם בשנות העשרים לחייהם, וחשוב לי שיקבלו הדרכה והכנה לקראת חיי המשפחה, הזוגיות וההורות. היום אין לבחורים הדרכה מסודרת בנושא, וזה קטסטרופלי. הם גרים יחד, ובבקרים עובדים. בשעות אחר הצהריים אנחנו נפגשים לשלוש וחצי שעות, בהן לומדים בחבורה בבית המדרש ברובע היהודי".

בהמשך, מתוך מטרה להגדיל את ההנצחה, חבר לעמותת "דרך עמ"י'" גיסו של הרב והקים פרויקט לימוד לסטודנטים. "בפרויקט משתתפים היום 1,700 סטודנטים לא דתיים, שלומדים פעם בשבוע ארבע שעות יהדות בכ-18 מרכזים ברחבי הארץ ומקבלים על כך מלגה".

בתחילת מלחמת "חרבות ברזל" שכלה משפחת מורנו גם אחיין – איתי מורנו הי"ד. "איתי חי בהשראת דמותו של עמנואל. הוא היה עם חיבור גדול לארץ ישראל ולנתינה לעם ישראל. ביום הרביעי למלחמה הוא וחבריו נדרשו להגיע לחוף זיקים, שם הייתה חדירת מחבלים". הוא מתאר כיצד איתי וחברו דניאל קסטיאל הי"ד הסתערו לעבר המחבלים וירו את הכדורים האחרונים בנשקם, ובכך הצילו שבעה מחבריהם.  

איתי מורנו הי"ד - אחיינו של עמנואל שנפל בתחילת מלחמת חרבות ברזל

מה היית רוצה שילדיך ותלמידיך ייקחו לחייהם מעמנואל?

"ששליחותנו תהיה שליחותו של הקב"ה. השליחות הגבוהה ביותר היא ההתמסרות לעם ישראל, עד כדי מסירות נפש.

"כתוב בישעיהו 'עם זו יצרתי לי, תהילתי יספרו'. העם הזה – כל עניינו וייעודו הם לספר תהילתו של הקב"ה. לעמנואל לא היה עניין דווקא עם עצמו, אלא שהשליחות תעבור דרכו. הלוואי שהקב"ה יאיר דרכנו, שנהיה כלים ראויים שאורו יתברך יעבור דרכנו. כל אחד במקום בו הוא נמצא ובו הוא מבין ששליחותו נמצאת".