חדשות כלכלה
מפת השכר של ישראל נחשפת: באיזו עיר מרוויחים הכי הרבה, ואיפה הכי פחות?
השכר במשק ממשיך לעלות גם בצל המלחמה, אך דו"ח הביטוח הלאומי חושף פערים עמוקים בין מרכז לפריפריה ובין ממוצע לחציון. הפער המגדרי בשכר ממשיך להתרחב, כאשר שכרם הממוצע של גברים גבוה בכ-54% מזה של נשים
- יובל אביב
- פורסם א' טבת התשפ"ו
מתחם הבורסה ברמת גן (צילום: מרים אלסטר, פלאש90)השכר החודשי הממוצע לשכיר בישראל ממשיך לעלות, אך לצד נתוני הצמיחה מתחדדת גם תמונת הפערים העמוקים במשק. כך עולה מדו"ח השכר למחצית הראשונה של 2025 שפרסם היום (ראשון) הביטוח הלאומי.
על פי הנתונים, השכר החודשי הממוצע לשכיר עמד במחצית הראשונה של השנה על 15,098 שקלים - עלייה של כ-4.5% לעומת 14,655 שקלים אשתקד. עם זאת, הפערים המגדריים נותרו משמעותיים: השכר הממוצע של גברים עמד על 18,441 שקלים, גבוה בכ-54% מהשכר הממוצע של נשים, שעמד על 11,940 שקלים בלבד.
נתון מרכזי נוסף בדו״ח מדגיש את עומק אי-השוויון: השכר החציוני לשכיר עמד על 10,586 שקלים, נמוך משמעותית מהשכר הממוצע. הפער בין השכר החציוני לממוצע מגיע ל-43%, ומעיד על ריכוז שכר גבוה בקרב שכבות מצומצמות יחסית.
הבדלים ניכרים נרשמים גם לפי גיל. עד גיל 60 הפער בין שכר הגברים לשכר הנשים גדל עם העלייה בגיל, ולאחר מכן נרשמת מגמת ירידה. קבוצת הגיל בעלת השכר הממוצע הגבוה ביותר היא בני 50-59, אחריה בני 40-49, לאחר מכן בני 30-39, בני 60 ומעלה, ובתחתית הדירוג נמצאים בני 20-29 ובני 20 ומטה.
שני הענפים המובילים בשכר הממוצע והחציוני הם אספקת חשמל, גז, קיטור ומיזוג אוויר, ומידע ותקשורת. בענף אספקת החשמל עמד השכר הממוצע על 31,922 שקלים, והשכר החציוני על 28,612 שקלים.
מבין 27 הערים הגדולות בישראל, הרצליה מובילה עם שכר חודשי ממוצע של 22,951 שקלים, אחריה רעננה, מודיעין-מכבים-רעות ותל אביב. מנגד, הערים עם השכר הנמוך ביותר הן מודיעין עילית, רהט, בני ברק ונצרת.
על פי הדו"ח, במחצית הראשונה של 2025 דווחו בישראל 4,032,894 משרות, עם תשלומי שכר כוללים בהיקף של 55.3 מיליארד שקלים. עוד עולה כי מרבית העסקים בישראל הם קטנים: 92% מהעסקים מעסיקים עד 19 עובדים, ו-73% מעסיקים עד חמישה עובדים בלבד.
מ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי, צביקה כהן, אמר: "לצד המלחמה הארוכה בתולדות ישראל, הנתונים של דו"ח השכר מצביעים על שוק עבודה פעיל וצומח, לצד הארת הפערים החברתיים העמוקים שמחייבים מדיניות כלכלית ארוכת טווח. חיזוק שכר העבודה בענפי הרווחה, הבריאות והחינוך אינו רק שאלה חברתית אלא חובה מוסרית של ישראל כתנאי ליציבות כלכלית ויצירת חוסן לאומי. הביטוח הלאומי רואה בדו"ח השכר הרשמי של ישראל, אותו אנו מציגים בפעם השנייה כלי לראייה הוליסטית ושקופה תוך הצגת הנתונים המלאים המשמשים נדבך מרכזי עבור מקבלי ההחלטות, באתגרים השונים במשק הישראלי".




