מני אסייג: "זה מדיר שינה מעיניי בלילות. סכנה לזהות היהודית"

מאכל או צליל שמחזיר אותך לילדות.

"ריבת חצילים גמדיים. דודה שלי ע"ה הייתה מביאה לנו אותה אחת לתקופה. כשאני אוכל את זה כיום, אני חוזר בזמן ישירות לשנות ה-70-80".

שלושה חפצים שהיית לוקח איתך לאי בודד.

"את ספר הכוזרי - למרות שהוא הרבה יותר מחפץ; את הדולר של הרבי; ואל תספרי לאף אחד - אבל גם סיגריות".

מה הגילטי פלז'ר שלך?

"מילקי טרי הישר מהמקרר בסופר. כזה שלא עובר דרך המקרר בבית".

מה עוזר לך למלא את המצבר אחרי יום קשה?

"האמת שקריאה בספרי הקודש. יש לנו בבית ספריית ספרי קודש מדהימה, ואני בוחר לי ממנה ספר: מסילת ישרים, 'היד החזקה' של הרמב"ם, ספר הכוזרי, ועוד ועוד".

מה אנשים לא יודעים עליך?

"שאלה שקשה לי להשיב עליה, משום שאני בן אדם חשוף ומספר על עצמי הכול. אולי שהייתה לי הפרעה של נשירה וחששתי מהתקרחות. היום אני כבר יותר מבוגר והחשש איננו, אבל בזמנו היה לי חשש כזה בגלל שמדובר בעניין תורשתי".

מה הכי מפחיד אותך?

"שממשלת ישראל תתחלף חס וחלילה. זה דבר שמדיר שינה מעיניי בלילות, ואין יותר מפחיד מזה. התרחיש הוא סכנה לזהות היהודית פה וריצת אמוק לכיוון מדינת כל אזרחיה. זו הסכנה האמיתית".

מתי בכית בפעם האחרונה?

"יש לי בעיה פיזיולוגית לייצר דמעות, בגלל כדור פסיכיאטרי שאני נוטל באופן יומי ומדכא אותן. הפעם האחרונה בה, בכל זאת, זלגו לי כמה דמעות, הייתה בערב שעשינו לזכרו של חברי ואחי ורעי, יוסי וידר ע"ה. הוא היה קומיקאי וחבר יקר, והיינו קרובים כמו אחים. באותו ערב, לפני כשנה, היו כמה דמעות ששנים כבר לא הכרתי".

משהו שהיית רוצה לשפר בעצמך.

"אולי לקחת דברים קצת יותר בקלות. אני לוקח המון ללב - גם בעולמי הפרטי וגם בתחומים כלליים. הייתי רוצה לתת לדברים לחלוף לידי קצת יותר בקלות".

הרגע הכי כן שהיה לך בדיבור עם בורא עולם.

"עם בורא עולם אני הכי כן, כל הזמן. אני ממליץ לכולם להיות כנים עם אבא שבשמיים, כי אי אפשר שלא - הוא רואה הכול. 'עין רואה ואוזן שומעת, וכל מעשיך בספר נכתבים'. אין מה להסתיר מבורא עולם, ומומלץ תמיד לשפוך את הלב בפניו".

על איזה חלום עוד לא ויתרת?

"אם הייתי במנהרת זמן, הייתי חוזר בחזרה ארבעים שנה אחורה, לתחום הכדורסל. לצערי, נפצעתי פציעה קשה בתחילת שנות העשרים של חיי, והלך לי החלום. אני מגשים אותו באמצעות הבן שלי, תומר, שהוא כדורסלן בליגת העל. החלום שלי הוא לראות אותו פורץ ומגיע מעלה-מעלה, בעזרת ה' ובסייעתא דשמיא".

התכונה שאתה מעריך באנשים.

"כנות. אני מעריך אנשים שחושפים את עצמם כפי שהם, ולא מסתירים את הפגמים והמינוסים שלהם".

עם איזה אדם, שכבר לא איתנו, היית רוצה לשבת לשיחה?

"יש שניים כאלו - ההורים שלי. שני אנשים צדיקים, שהייתי שמח מאוד לשבת איתם לשיחה. אבל ממילא הם חוזרים בקרוב, בתחיית המתים, אז נמתין רק עוד קצת".

מה היית רוצה שיישאר ממך כאן בעולם אחרי 120?

"המצוות. כל האנשים שהייתי שם עבורם כשהיו במצוקה וכשלא היה להם למי לפנות, ותמכתי ועזרתי באהבה".