“לימדת אותנו לצחוק גם כשכואב”: החטוף החלל ליאור רודאיף הי״ד הובא למנוחות

רס"ב במילואיים ליאור רודאיף הי״ד הובא היום (שני) למנוחת עולמים בבית העלמין בקיבוץ ניר יצחק, לאחר 763 ימים שבהם הוחזק בשבי חמאס. רודאיף, בן 61 במותו, היה נהג אמבולנס וחבר כיתת הכוננות בקיבוץ. הוא נפל בעת שניסה להגן על תושבי המקום מפני מחבלי חמאס וייטמן לצד חבריו שנפלו איתו באותו הקרב.

ליאור נולד בארגנטינה ועלה לישראל עם משפחתו בגיל שבע. מאז בנה את חייו בקיבוץ ניר יצחק, שם גידל את משפחתו. הוא הותיר אחריו את אשתו יפה, את ארבעת ילדיו נעם, נדב, בר ובן, ואת שלושת נכדיו תומר, דגן ושי. קרוביו תיארו אדם של חסד ונתינה, שהתנדב במשך ארבעים שנה כנהג אמבולנס במועצה האזורית אשכול.

בני משפחתו נפרדו ממנו בדמעות. בתו נעם כץ-רודאיף ספדה לו: "יותר משנתיים שאתה לא פה, אבל אתה כל כך נוכח. לימדת אותנו לצחוק על הכול גם כשכואב, שזה מרפא את הנפש". היא הוסיפה: ״אני נחרדת מהמחשבה על מה שראית באותו הבוקר, ממה שעברת. אתם הייתם לבד. הכעס שזה קרה לכם, שהמדינה לא הייתה שם שהצבא שהבטיח שתוך דקות הוא יהיה שם. 763 ימים שהפקירו אותך, זה היה מסע ארוך מדי, כואב מדי, מסע ללא סוף טוב, אבל סוף סוף - יש לו סוף".

בנו, בן רודאיף, הוסיף בכאב: "באיזה עולם היית צריך להקריב את חייך בצורה כזו? באיזה עולם קוברים אותך אחרי שנתיים? מי היה מאמין שנצטרך להילחם על להחזיר אותך? אבא, אתה איתי בכל צעד, בכל נשימה וגם בחלומות בלילה. אוהב אותך אבא. אני עוד אבוא לבקר אותך הרבה".

יפה, אשתו של ליאור, דיברה על ההקלה המרירה שבקבורתו: "הקלה שאתה זוכה לקבורה ראויה באדמת עליה הגנת ונלחמת. כמה היית גאה לראות את הילדים שלנו מגלים עוצמות במאבק להשבתך. כמה הם דומים לך, כמה אתה חסר. סליחה שלקח הרבה זמן ושלא באמת נפרדנו בבוקר ההוא".