גוף ונפש
הפתעה: האם צום לסירוגין דווקא מסוכן לבריאות?
מיליונים אימצו את דיאטת 16:8, אך מחקר שעקב אחר 33,000 איש במשך 15 שנה מצא כי אכילה בחלון זמן קצר מדי עלולה להגביר את הסיכון לתמותה. מהו טווח השעות הבטוח והבריא ביותר, ומדוע איזון חשוב יותר מקיצוניות?
- יצחק איתן
- פורסם כ"ח אלול התשפ"ה
אילוסטרציהדיאטת הצום לסירוגין, ובמיוחד שיטת 16:8 (צום של 16 שעות ואכילה בחלון של 8 שעות), הפכה לאחת משיטות התזונה הפופולריות בעולם, בזכות הבטחותיה לשיפור הבריאות וירידה במשקל. אולם, מחקר אמריקאי רחב היקף, שפורסם בכתב העת המדעי Aging Cell, מטיל צל כבד על הגישה הקיצונית ומציע כי דווקא המתינות היא המפתח לחיים ארוכים ובריאים.
המחקר, שעקב אחר הרגלי האכילה של למעלה מ-33,000 אנשים לאורך 15 שנה, מצא קשר מפתיע בצורת האות U (כלומר עליה, ירידה ושוב עלייה) בין משך "חלון האכילה" היומי לבין הסיכון לתמותה. באופן מובהק, הסיכון הנמוך ביותר לתמותה מכל הסיבות נמצא בקרב אנשים שאכלו את כל ארוחותיהם בתוך חלון זמן מתון של 11 עד 12 שעות ביממה.
הממצא המטריד ביותר במחקר הוא הסכנה שבקיצוניות. אנשים שהקפידו על חלון אכילה קצר מאוד של פחות מ-8 שעות ביום, בדומה לשיטת 16:8 הפופולרית, היו בסיכון גבוה ב-34% לתמותה כללית. בקרב גברים ומבוגרים, הסיכון לתמותה ממחלות לב קפץ בשיעור מדאיג של 50% עד 70% בקבוצה זו. החוקרים משערים כי חלון זמן כה קצר עלול להוביל לחסרים תזונתיים.
אך הסכנה קיימת גם בצד השני של הסקאלה. אלו שאכלו לאורך חלון זמן ארוך מדי של 15 שעות ויותר (כלומר, "נשנשו" מהבוקר עד הלילה המאוחר) היו בסיכון גבוה ב-25% לתמותה, ככל הנראה בשל שיבוש השעון הביולוגי והעמסת יתר על המערכת המטבולית.
בשורה התחתונה, המחקר אינו שולל את הרעיון של צום, אך הוא קורא תיגר על הגרסאות הקיצוניות שלו. המסר המרכזי הוא שצום לילי טבעי ומתון, שבו מפסיקים לאכול בשעות הערב המוקדמות וחוזרים לאכול בבוקר, הוא ככל הנראה האסטרטגיה הבריאה והבטוחה ביותר לאריכות ימים.




